עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה..
הייתה שנה לבלוג, והתכוונתי לכתוב את זה אבל בדיוק בשבוע הזה המחשב שלי התחרפן והמחשב השני כ"כ איטי שזה לא פרסם את הפוסט.
וזהו, זה רשמי, אני ונדב ביחד (:
וזהו.. סיפרתי לבן..
והרגשתי כ"כ הקלה שלא לקחת את זה יותר מדי קשה..
כ"כ לא רציתי לפגוע בך, או לגרום לך להרגיש יותר רע ממה שאתה מרגיש במילא..
אני רק רוצה שתדע שזה שאני איתו לא יגרום לי לשכוח אותך, עברתי איתך כ"כ הרבה, והיית כ"כ מיוחד בשבילי ואתה עדיין..
אתם כ"כ שונים.. ולא אכפת לי
אני לא רוצה להשוות אתכם, ואין לי למה..
וטוב לי עכשיו (: ואני שמחה שאני איתו
והייתי צריכה להפגש היום עם נדב והברזתי לו כי אני לא כ"כ מרגישה טוב, אני חושבת על זה שאני אראה אותו רק בשישי ואני מתחרטת כי אני מתגעגעת..
נשאר בי עוד שמץ של ביאוס בגלל שאני לא במשלחת לגרמניה..
כ"כ רציתי, והראיון ביום חמישי עבר טוב, גם ששאלו אותי שאלות באנגלית, ואפילו אמרו לי שהאנגלית שלי טובה! :O
ואתמול שהודיעו לנו מי טס ומי לא, נכנסתי לחדר והתיישבתי, ושירלי הזאת אומרת לי "חן שחר? אני זוכרת את השם שלך, דיברנו עלייך הרבה, היית ממש טובה. תני לי שנייה לבדוק.. |מסתכלת בדפים| אה.. לא. היית טובה, אבל בחרנו בנות אחרות. אני מצטערת".
אוף יא מעצבנים! הם קיבלו בנות אחרות, כאלה שזה מפליא למה הן עברו ת'ראיונות בכלל. אוף!#$\
אבל יש גם את החלק שבאמת מגיע לו.. ואני מפרגנת. הם כ"כ הולכים להנות. אני כ"כ שמחה בשבילם
היה לי קטע כזה שהתחלתי לחשוב 'מה, אני לא מספיק טובה? אני לא יותר טובה מ...?' אבל קטעתי את המחשבות האלה דיי מהר כי אני פשוט יודעת שזה סתם שטותי להתחיל לחשוב ככה..
אז פשוט הפסקתי, ובצהריים הלכתי לאורוש וסתיוש [שהוא בסטנד ביי!] להתבכיין יחדיו שאנחנו לא טסות.
וחזרתי הביתה בחמש ואחרי שדיברתי עם בן בטלפון זה עבר.
אחר כך זה הפך להיות יום משעמם, חח אפילו התחלתי לעשות שיעורי בית במת' ואנגלית..
ואם הזכרתי כבר בצפר- קיבלנו תעודות ביום שישי. והיא אפילו טובה..! ממוצע 91.7 [חמש נקודות פחות משנה שעברה], תלמידה מצטיינת [שחשבתי שאני לא אהיה], אבל בתכלס? אני שמחה ובאמת שאין לי על מה להתלונן (:
בשישי גם הלהקה של סתיוש הופיעה בבצפר, וכדי להפסיד שיעור ספורט טופי, אורוש ואני הלכנו לעזור להם להביא את מערכת התופים של סתיו מהבית של ביבל. הידיים שלי נתפסו כ"כככככ.. היה מגניב בהופעה. (:
בצופים.. החניכות.. הפעולות.. אני חוזרת כ"כ מותשת.
החניכות תמיד מתלוננות, ולא יודעות עד כמה אני מנסה שיהיה הכי טוב והכי כיף שיש, ובמקום לעזור לי לגרום לזה להיות הכי כיף שיש, הן מקשות עלי עוד יותר.. אבל אני לא מתייאשת.. בחיים לא
אתמול דיברתי עם שי.. [חחח פרצי אהבה לצוות!] והיא גרמה לי לחשוב על זה שבלי הצוות המדהים שלי, התקופה הזאת של ההדרכה לא הייתה שווה כלום. איך אני שמחה שהכרתי את האנשים האלה בצורה כזאת, בלי זה אני לא חושבת שהייתי בקשר כזה טוב איתם כמו שאני עכשיו. ממש מוזר לי לחשוב איך זה היה עובר בלעדיהם.. אני כ"כ אוהבת אתכם, באמת 3>
ונכון שעכשיו הישבצים לא עוברים כמו בהתחלה, עכשיו אנחנו קצת שבוזונים אבל נעבור גם תתקופה הזאת. בשביל זה אנחנו ביחד (:
עוד שבועיים טיול דרגה ויהיה פצצה. אני בטוחה..!
ואני הכי מחכה לפורימון. כ"כ באלי ימי עבודה, לבנות, לכפות, להיות עם השכבה יותר משעתיים בשבוע, ולהרים פורימון מפוצץ וכיפי בטירוף שיצליח לסבסד לנו המון דברים.
אני טסה לארה"ב בפסח (:
עכשיו זה סופיסופי, קנינו ת'כרטיסים.
כן, אני מבואסת כי אני הולכת להפסיד את טיול פסח, אבל ארצות הברית כ"כ שווה את זה P:
ושוב, החיוך לא יורד מהפרצוף, ושלא ירד (:
לילה טוב.. ♥
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
