לנתק לי בפרצוף.
אין לך כוח לדבר איתי? אתה יודע כמה פעמים זה היה ההפך? שהתעצבנתי כ"כ ופשוט לא רציתי לשמוע יותר, ולא רציתי להתווכח יותר ואולי אחר כך גם להגיד דברים שלא רציתי להגיד.
אבל אף פעם לא עשיתי את זה. והייתי ככה קרובה. למה לא? כי אני חושבת שזה הפגנת חוסר כבוד מהמקום הכי נמוך שאפשר.
ומה לעשות שיש ימי עבודה?!
אני לא באה לשם כי מכריחים אותי! אני לא באה לשם כי אומרים לי לבוא!
אני באה לשם כי אני נהנת וכי אני רוצה להיות חלק מזה! וגם כי זה חשוב לי!
והנה, זה לא כאילו אני הולכת לכל הימי עבודה ובכלל לא נפגשת איתך. אני אמרתי וחשבתי על זה מראש בלי לריב איתך ושתבקש ממני להבריז, שביום חמישי אני באה אלייך ולא הולכת ליום עבודה. ואז אמרת שבשבת תכננת משו אז אמרתי שאני אולי אלך באמצע היומעבודה. אתה לא מבין שאתה לא יכול להגיד לי לא לבוא גם ביום רביעי?!
אתה רוצה להיות איתי יותר? תבוא גם אתה ליומעבודה. לא יזיק לשכב"ג וגם לא לך. וגם נהיה יותר זמן ביחד, כי אני במילא נמצאת שם. אם תשאר בבית ותחכה שאני אופיע פתאום זה לא יעזור.
אז אמרתי לך, שאין טעם לריב על זה. כי חבל, ואין לנו גם ככה מספיק זמן, ויותר לא יהיו ימי עבודה שתצטרך לכעוס עלי למה אני לא מבריזה בשבילך. אם אתה מעוניין לריב, ואומר לי פתאום שאם אני לא מוכנה לוותר אז כבר אין לך חשק להפגש איתי, אז פתרת בשבילך את הבעיה.
ואנחנו מתכתבים עכשיו, ופשוט אינלי מילים. אתה תמיד מסתכל על חצי הכוס הריקה! תסתכל קודם על מה שאני כן עושה בשבילך לא על מה אני לא מוכנה לוותר ועל מה שאני לא עושה!!
אני באמת שכבר לא יודעת מה לעשות. אני מתחשבת בך כדאי שתתחשב גם בי.
אני מחכה לתשובה לאסאמאס עכשיו. ואם יהיה כתוב בו "כן", אני באמת שכבר לא יודעת מה אתה רוצה.
כתוב "לא". אני אוהבת אותך.. חבל לריב. אין לנו זמן. אין לנו למה.
לפעמים אני חושבת שבסוף אני אצא זאת שלא הייתה בסדר כי לא ניצלתי את הזמן שהיה לנו יחד עד הסוף. שכן הלכתי ליומעבודה ולא וויתרתי כדי ללכת אלייך ולהפגש איתך ובסוף תעלם לי. בגלל זה אני כן מוותרת. יכלתי להתעקש וללכת לכל ימי העבודה. אבל אני לא עושה את זה. אתה צריך להסיק מזה משו לא?
אתה חושב שעכשיו אני צריכה להיות 24/7 סביב בן? הייתי רוצה.. אבל בעולם שלי, זה בלתי אפשרי.
3>
ודרך אגב, היו לי חרא יומיים. עד שראיתי אותך. עד שהלכתי לצופים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
