אני אשתגע!
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי!
אני כל הזמן בוכה, רוב הזמן אני עצובה, אתם לא רואים את זה כי אני לא מראה את זה, אני בלחץ מטורף!
ואנשים מקשים עלי יות רמאשר מקלים עלי!
הרגע סיימתי להתקלח וכל המקלחת בכיתי. אבל ממש, לא סתם דמעות. אני פשוט רוצה לישון ולהתעורר בעוד שבועיים.
בן נוסע ביום רביעי. ואני רוצה להיות איתו כמה שיותר זמן. אני הולכת אליו עוד מעט.
אתמול הייתה המסיבת פרידה שאני וסתיו [וגם אור עזרה] ארגנו לו. היה בסדר. אני אספר עליה פעם אחרת.
מחר יש לי בצפר כמו תמיד. הלוואי ותהיה שביתה! זה הדבר היחיד שיכול להציל אותי כרגע!
אני מסיימת ב2 וחצי. אחר כך אני צריכה להביא משהו מהקניון, ואז ללמוד למבחן בתנ"ך שיש ביום שני, וגם לעשות שיעורים במתמטיקה כי המורה כבר עצבנית עלי לא הכנתי מלא פעמים, ואז לישיבת צוות. לא יהיה לי זמן לראות את בן.
יום שני יש מבחן בתנ"ך. אחרי הצהריים אני צריכה לסיים את מה שאני מכינה לו לפרידה, שיעורים, לנסות ללמוד למבחן שאיכסטוריה שיהיה בשישי. ואז בשבע יש פעולת שכבה, ואני מקווה שהואיוכל לבוא, כי אחרת גם בשני אני לא אראה אותו. יום כל יום שלישי אני אהיה עם בן. בכל זאת, היום האחרון שלו בארץ. ועוד רצו שאני אלך לפעולה!! [שגם זה היה חלק שהטריף אותי בשבוע האחרון ובכיתי בגללו המון].
יום רביעי בן טס. אני מסיימת בשתיים ואז בשלוש וחצי נוסעת לשדה תעופה, לראות אותו הולך.. בפעם האחרונה ): אוי שיט. התחלתי שוב לבכות. אחר כך הרשגדית שלי קבעה לי ישיבת צוות בשש! אני פשוט אבכה להם כל הישיבה! אני ביקשתי שלא יעשו את זה..
יום חמישי יהיה יום דכאוני, בו אני צריכה ללמוד להסטוריה. יש לי יום אחד ללמוד! וזה יהיה היום שהכי יהיה לי קשה להתרכז בו כדי ללמוד.
יום שישי מבחן בהסטוריה שאני בטוח הולכת להכשל בו. אני אשאר בדיכאון בטוח, ואז אני עוד צריכה להעביר פעולה והחניכות ישנאו אותי כי אני אהיה עצובה, ולא יהיה לי כוח בכלל לעשות כלום.
יום ראשון יש לי מבחן באנגלית, על ספר של 300 עמודים שאני צריכה לקרוא. וקראתי רק 34. זה אומר, שכל יום שבת מוקדש לקריאת הספר המחורבן הזה.
אני פשוט לא יודעת מה אני אעשה.. אני לא מסוגלת נפשית לעשות את זה כשאני במצב כזה, כל הזמן עצובה ומדוכאת.
אני בטוחה שאם המצברוח שלי לא היה כזה, הייתי מצליחה לעשות את כל הדברים האלה.
רק באסה שזה לא תלוי בי.
ועכשיו יורד מבול. וההורים שלי לא בבית. איך לעזאזל אני אלך לבן עכשיו??! ):
מונית עולה 50 ש"ח ואני צריכה את הכסף הזה בשביל המתנה שאני קונה לו!
ואם אני לא אלך, אני אראה אותו רק ביום שלישי..
באלי למות!!!!!!!!!!!!!!! 
ואני אף פעם לא אומרת את זה! תראו לאיזה מצב הגעתי!
אני רוצה שהחלק הזה רק יעבור. שיגיע כבר החודש הבא.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
