דיייי!!!!!!!
אז מה קרה אם חזרתי בעשר וחצי הביתה??!?
אמרתי שאני אחזור מאוחר, ואמרתי שאין לי סוללה בפלא אז מה אתם רוצים ממני????
כל פעם יוצא שאם אני מנסה לעזור או להתנדב למשהו יוצא שאני רק נפגעת מזה. באשי אמר שאין נציגות מהשכבה שלנו בבחירת פרויקטורים. אתם יודעים מה זה אומר? שאם אני, קרן וארן לא היינו הולכות אז יכול להיות שרוב השישסטים שהולכים להיות פרויקטורים לא היו. אז הנה, שוב מנסה לעשות משהו כדי לעזור טיפה לחברים שלי.
אבל אני מתקשרת הביתה ואבא שלי כועס ואומר לי מייד לחזור הביתה ומנתק לי ומסתבר שאמא הלכה לחפש אותי ברחובות של יהוד ושהתקשרו לטוף בתשע לבית והיא אמרה שיצאתי עוד לפניה מהשבט ונותנים לי עונש שאסור לי להיות מחוץ לבית אחרי שעה שמונה. זה מטורף!! מה זה החרא הזה??!
ועוד הם לא שואלים איך היה בפעולה, וטוב שלא שאלו כי אחרת הייתי מתחילה שוב לבכות.
חשבתי שיהיה כיף עם הבנות של היובל אבל יש את השתיים החמודות שמקשיבות ורוצות לעבור פעולה ואת השלוש שנעלמות והולכות לחפש חבר חתיך ברחבי השבט. וכשאת סוףסוף מצליחה להושיב אותן במעגל, הם מתחילות לעשות פוזות מוךל המצלמה או לרדת על החננה שבקבוצה שלהם, שדווקא אותה הכי אהבתי.
הן שיגעו אותי. לא רוצה להדריך אותן. שכשהפקאצות לא היו והדרכתי רק את שתי הבנות החמודות היה לי אשכרה כיף למרות שסתם שיחקנו מחבואים וזה בכלל לא היה חלק מהפעולה. זה נורא מעצבן, שעכשיו רק תחילת השנה וכבר אני מרגישה לא באלי להשקיע. לכתוב פעולות ולהכין אותן. בשביל החניכים החמודים האלה [הם באמת חמודים אחד אחד אבל ביחד סיוט מהלך.] ששמים עלי זין.
לכל אחד הלך טוב עם לפחות קבוצה אחת. רק לחן לא. היו שלוש פעולות וכל פעם הדרכתי קבוצה אחרת, ואף פעם לא העברתי את הפעולה. הפעולה היחידה שהעברתי בה רק 2 משימות מהפעולה, הייתה עם הבנות המשופמות. לא שהן לא בסדר, הן כן, אבל אני פשוט מרגישה שהן לא מתאימות לי.
אז אחרי שאמרתי להן שהן משוחררות, הלכתי לצליל ופשוט התחלתי לבכות. שתי הפעולות האחרות שהדרכתי לא היו משו, אבל זאת הייתה בהחלט הכי גרועה. צליל הלכה לטפל בבנות והשאירה אותי עם סיני שניסתה לעודד ואז היא חזרה ודיברה איתי ונרגעתי בערך ואז התחלתי לבכות לשי ונרגעתי ואז אתה התקשרת ובדיוק ראיתי את גנדליס והתחלתי לבכות רק לה ואתה כאילו לא קולט שאני בוכה ושלא טוב לי ובמקום לשאול מה קרה אתה אומר לי להביא לך את סתיו ואינלי מושג איפה הוא ולא אכפת לך העיקר שאני אביא לך אותו אז פשוט ניתקתי. מה רצית שאני אעשה?!
אחר כך נרגעתי והתחלתי לבכות לפנינה וטופי ואז היה הטקס פרידה מאדיר ותמר, ואז קרה מה שקרה ואיכשהו אני וקרן נשארנו לבחור פרויקטורים ופתאום כל העולם דואג לי.
הגעתי הביתה, ואחרי הצעקות של ההורים שהדמעות נצצו לי בעיניים ומהר עליתי למעלה שהם לא יראו, ופתחתי את הפלא ושמעתי את ההודעה שלך שאתה וכולם דואגים וביקשת סליחה שלא היית בסדר ולא שמעת שום דבר ממה שאמרתי והתחלתי לבכות שוב וישר התקשרתי. ושוב רבנו על אותו דבר, אתה לא מבין שאין דבר כזה לוותר על ישיבות צוות, אם אחד לא בא, לא עושים אותה פשוט וצריכים לעשות אותה ביום אחר. ואם ביום רביעי יש ישיבת תיקונים בצהריים וברביעי בערב צריך להגיש את התיקונים אז אין דבר כזה להזיז או לבטל או לוותר. ואמרתי לך את זה כבר אלפי פעמים וכבר נמאס. מקווה שקלטת את זה סוףסוף. אה ואם אתה חולה ולא יכול לבוא אלי, אז גמאני לא יכולה לבוא אלייך כי בצהריים יש ישיבת צוות ואחרי שמונה אסור לי לצאת מהבית. ואני הבנתי ואני לא מוכנה לוותר על מה שיש בינינו בגלל שאנחנו נפגשים פעמיים בשבוע ולא 5. לא יודעת כבר מה איתך. וכנראה שגם אתה לא יודע מה איתך. ושוב השיחה כמו תמיד הסתיימה ב"אני אוהב אותך" ו"גמאני" ואני יודעת שבשבוע הבא הכל יקרה מחדש ושוב אני אבכה כ"כ הרבה כמו תמיד.
ועכשיו אני כותבת את זה כי רציתי כ"כ לפרוק, ואני מתה מעייפות ומתפוצץ לי הראש ויש לי מלא שיעורי בית למחר ששוב כמו תמיד אני לא אעשה ואבזבז את ההפסקות שלי על להעתיק כי אינלי זמן לעצמי אפילו ולא להפגש איתך אז בטח שלא לשיעורי בית. ואני צריכה להתקלח. ואני לא אעשה את אותה טעות ואתקלח בבוקר כי אז תמיד יוצא שאני מאחרת וכועסים עלי.
אז על מצפון כל מי שהוזכר פה, אני הולכת לישון 6 שעות, ובאמת שזה לא מספיק לי.
לילה טוב.
אה ודרך אגב המבחן במתמטיקה היה קל. טוב לא קל אבל סבבה. ונמאס לי לשתוק ליד אנשים שלהם לא הלך טוב. כי זה הדבר היחיד הטוב שקרה לי היום.
עריכה- יום חמישי 22:35:
קיבלתי את הבנות של הרצל ורמז (:
זה היה ממש לא צפוי, אבל עכשיו שחשבתי על זה זה באמת הכי טוב גם בשבילי וגם בשבילהן. הן חמודות אבל קרציות, בדיוק כמוני P: טיפה משופמות אבל את זה אפשר לסדר. הן אחלה (: הולכת להיות לי שנה באתזונה! PP: [אני מקווה כן?]
היום -לא- הייתה ישיבת צוות. והשתחררתי ב11 אז היה לי זמן לעבור בבית שלי ואז בבית של דנה וללכת ליובל עם פתקים יפים שאורוש וטופי עזרו לי לצבוע בשיעור מתמטיקה, להיות מסולקת משם כי המנהלת אמרה בפירוש לא להכניס את הצופים ואז לחזור הביתה, להמשיך להכין את המושמושים של המספר פלאפון שלי [שדרך אגב יצאו ממשו חמודייים ^^], לאכול, ללכת לבן,לבכות, לצחוק, לחבק חזק כי הוא היה נורא חסר והתגעגעתי ברמות, לראות הופעות של מרלין מנסון OO ולאכול פופקורן תוך כדי, לחזור הביתה, להמשיך עם המושמושים, לאכול ארוחת ערב, להמשיך עם המושמושים, לעשות שעווה, לדבר עם בן, לדבר עם שי, לסיים את המושמושים ועכשיו אני מסדרת את הציוד לפעולה.
מתחיל להטריד אותי שאני לא מכינה שיעורים. עוד מעט יש מלא מבחנים ואני כ"כ רואה את זה שאני לא אדע כלום ואצטרך לחרוש S: טוב נו, בקטנה.
אה ושוב אני צריכה להתקלח ושוב אינלי כוח. [כשכתבתי את הפוסט ^ ואמרתי שאני הולכת להתקלח בסוף הלכתי ישר לישון והתקלחתי בבוקר ואיחרתי שוב ><].
אבל היום אני כן אתקלח כי עכשיו אני לא הכי עייפה בעולם כי עוד לא הגיעה השעה 12 XP
אאוץ' קיבלתי הרגע זרם מהמחשב.
נראלי שאני צריכה לקבל. [אני יודעת שאני לא צריכה לשתף אותכם אבל בדיוק חשבתי על זה.] מצבי הרוח שלי משתנים מהררר מאוד וכאב לי היום יותר מתמיד כשעשיתי שעווה. אמא אמרה שיכול להיות שאני אמורה לקבל. וגם התחצ'קנתי טיפה. וגם כאב לי קצת הגב היום. אז כן, יש מצב >< שיט לא באלי. אבל בעצם זה אומר ששבוע הבא לא יהיה לי ואני לא אהיה במחזור בזמן של הטקס אש והימי עבודה! יאייי (:
חפרתי על זה ><
גוד נייט חמודים. יהיה נחמד אם תגיבו ^^ אני מחכה כבר שלושה ימים לא מספיק?!
כדאי שתגיבווווווווווו לא אכפת לכם ממני???!?!?!?
חחחח סתם.
מה עובר עלי? OO
P:
333333333>
אוי אני וטופי ממזמןןןןן......
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
