הלויזיה יוצרת את האשליה של הצלחה על בטוח, שכדי להצליח צריך פשוט
להתגלות, אבל הצלחה אמיתית תלויה בהשקעה לטווח ארוך.
זה מסביר למה רוב 'הכוכבים הנולדים' הם מטאורים שכשם שהם עולים, כך הם
נופלים".
צריך להבין שיכולת יש.
כל השאר זה רק עניין של רצון. נגיד מסיימים איזה טיול
ואנשים מתלוננים שאין להם כוח להמשיך, וכשהם רואים שהם כן יכולים,
זה נותן להם
סיפוק אדיר. כל ההרגשה שלהם על עצמם משתנה לגמרי.
כלל מס' 3: משמעת עצמית.
מרכיב משמעותי חשוב בכוח הסבל הוא משמעת עצמית. הרבה משמעת עצמית. אם
פירושה של ההתמדה הוא להמשיך לעשות משהו לאורך זמן,
המשמעת העצמית כופה
עלינו להימנע ממשהו או לוותר עליו - להפסיק לשתות, להפחית מהסיגריות, או
לכוון שעון מעורר חחח.
במחקר שבדק ביצועים אקדמיים של מתבגרים, נמצא כי מחסור במשמעת
עצמית הוא הסיבה העיקרית לכך שתלמידים אינם מצליחים לממש את הפוטנציאל
שלהם. הוא תולה זאת בחינוך לסיפוק מיידי, שמקשה על הצעירים לוותר על תגמול
לטווח קצר למען רווחים בטווח הארוך. את הפתרון שיסלול את הדרך להצלחה
אקדמית הוא רואה בתוכניות לימוד העוסקות במשמעת עצמית. אז חבר'ה זה הכל עניין של משמעת עצמית אז רדו ל20 שכיבות שמיכה!
כלל מס' 4: סבלנות.
כדי להוציא את ההצלחה מהכישרון אל הפועל דרוש זמן. כמה? הרבה. איזה מחקר מצא שדרושות עשר שנים!
כל ההתמדה, המשמעת העצמית וכוח הסבל שנוכל לגייס שווים כקליפת
השום בלי כמות מספקת של סבלנות.
אנשים מצליחים מוכנים לעבוד הרבה, קחו לדוגמה את
מוצארט. מוצארט היה ילד מגניב, אבל כדי שהמגניבות לא תיעלם הוא התאמן שמונה שעות
ביום כבר בגיל שש. ככה זה גם בתחום העסקי, החוק ברור: בלי השקעה - אין
תשומה.
את המחיר שדורשת ההצלחה קל להמחיש בתחום הספורט. גם הספורטאי המצטיין
ביותר חייב להקפיד על שגרת אימונים מייסרת. יום ללא אימון, יומיים ללא
שמירה על תזונה קפדנית, עלולים לחרוץ את גורלו בתחרות.
בקיצור נגיד, "מי שמשקיע מגיע". הכוכבים שממשיכים לנצנץ לאורך שנים הם אלה
שמשקיעים את זמנם, כוחם ונשמתם במטרה.
כלל מס' 5: אופטימיות.
דרשתי
מכם לסבול, להתמיד, להשקיע, לגלות סבלנות. אתם עדיין נחושים בדעתכם
להצליח? אז בבקשה תעשו את כל זה עם אופטימיות. הרבה אופטימיות.
האופטימיות עוזרת לשרוד תקופות קשות, כשצריך
להתגבר על מכשולים, המשמעות
של אופטימיות היא איך מפרשים את הכישלון. הפרשנות של אדם אופטימי תהיה
שכישלון נקודתי אינו מורה על חוסר יכולת אלא על צורך להשתדל ולהשקיע יותר.
לכן הוא ימשיך להתמיד ולעבוד עד שההצלחה תגיע.
האופטימיזם הוא
נבואה שמגשימה את עצמה. כאשר אנחנו חושבים שנצליח, אנחנו פועלים מתוך עמדה
שנצליח. מצב הרוח הרגשי שלנו חשוב מאוד לפעילות.
ההרגשה משליכה מיד על מה
שאנו עושים.
אפשר גם לחנך לאופטימיות. החינוך לאופטימיות
דורש מאיתנו להבחין בין הסיבות השונות לכישלון - סיבות הקשורות בנו וסיבות
שקשורות בסביבה. את הסיבות הפנימיות אפשר לשנות, מהסיבות החיצוניות פשוט
אסור להתייאש. "צריך לקחת כנתון את העובדה שאי אפשר להצליח בכל פעם ובכל
דבר ולהשלים עם זה שיהיו לנו כישלונות, היכולת
לשלוט במצבנו הרגשי חיונית להצלחה שלנו. אסור לנו לתת לרגשות לייאש אותנו
בנסיבות של כישלונות זמניים, ולעומת זאת גם לא להכניס אותנו לאופוריה
במקרה של הצלחות מקריות.
.........
זהו מקווה שתרם משהו... תגיבו יאללה משוב!
כינוי:
#_אלון_#
בבלוג זה
בכל הבלוגים
