מהפרק הקודם:
רוני הגיעה לפיצרייה ותקעה מבט בשחר, מבט רצחני, מבט שאומר אני יודעת מה עשית וכדאי לך שיש הסבר משכנע. שחר ניסה להתחמק מהמבטים שלה. ושכולם הלכו להביא אוכל ושתייה.
שחר שאל "רוני, הכל בסדר?"
"לא, אני רוצה שתגיד לי, עם מי ולמה התנשקת מקודם בפיצרייה שלמעלה?"
שחר ענה "......... "
=פרק 15=
שחר ענה: "רוני, על מה את מדברת?" ניסה להתחמק מן השאלה.
"אתה יודע טוב מאוד על מה אני מדברת" היא הסתכלה עליו במבט חודר לתוך עיניו.
היא המשיכה "אתה לא תתחמק מזה, ככה אתה בוגד בחברה שלי. אתה יודע שאני שונאת בגידות יותר מכל"
שחר השפיל את עיניו ותקע את מבטו ברצפה, מחכה שהרגע הזה יעבור.
הוא הרים את עיניו וראה שרוני מחכה לתשובה.
הוא החל לגמגם "אני... פגשתי אותה בצופים. אני.. אמרתי לה שיש לי חברה, אבל היא לא מבינה שיש לי חברה, היא.. לא מפסיקה לרדוף אותי".
רוני הסתכלה עליו במבט של 'אני לא מאמינה לך'.
"באמת.. אני לא משקר לך. אני אוהב את מעיין יותר מכל דבר בחיים שלי ולא הייתי עושה משהו בשביל לפגוע בה, זה יותר לא יקרה שוב, אף פעם!".
"אז תוכיח לי, תפסיק להיפגש עם הילדה הזאת" רוני קבעה ומחכה למוצא פיו.
"אני לא יכול.. אני בצופים ואני אראה אותה שם"
"אז תעזוב את הצופים, מה אכפת לי? העיקר שלא תפגוש את הילדה הזאת"
"אני לא יכול לעשות זאת. אני אוהב ללכת לצופים".
"אתה יודע כמה זה מעניין אותי.. זה מעניין את הסבתא שלי" רוני כעסה. היא שנאה אנשים שבוגדים – אחד מהדברים שהיא הכי שנאה.
כולם חזרו עם מגשי הפיצה.
מעיין התיישבה ליד שחר והדביקה לו נשיקה.
שחר התחנן לרוני במבט שלו שלא תספר כלום למעיין והיא התעלמה ממנו.
מעיין שמה לב שמשהו עובר על רוני ושאלה "רונצ'ו קרה משהו?"
"לא, הכל בסדר" רוני אמרה וחייכה חיוך מאולץ.
החיוך נמחק מהר כאשר ראתה את בן ושירן נכנסים לפיצרייה.
בן ושירן התקרבו אל השולחן שלהם והחבר'ה הציעו להם להצטרף אל השולחן. הם הסכימו.
בן ישב מול רוני ושירן ישבה לידו.
רוני רצתה להיעלם. בן ניסה לצוד את מבטה של רוני אבל היא התחמקה ממנו.
צלצול הודעה נכנסת נשמע מהפלאפון של רוני.
רוני פתחה את ההודעה. זה היה מבן. () למה את לא מדברת איתי? ()
היא החזירה לו () למה שאני לא אדבר איתך? ()
עכשיו נשמע צלצול מהפלאפון של בן.
ואחר כך שוב צלצול מהפלאפון של רוני () את תמיד מחזירה שאלה בשאלה, אה?()
עוד צלצול נשמע מהפלאפון של בן. () אם כן, אז מה?()
זה נשמע כך במשך חמש דקות. היא עקצה אותו והוא עקץ אותה.
עמית לא הביעה את דעתה אבל זה די הפריע לה.
שחר היה עסוק בעניינים אחרים וריחף במחשבות אחרות.
שירן הייתה יותר מדי טמבלית בשביל להבין שהם מתכתבים אבל היא רצתה לדעת עם מי בן מתכתב.
למעיין ואורי זה הפריע, הם התחילו להתעצבן. כל חצי דקה נשמע צלצול.
אורי אמר "טוב, יאללה די חלאס, רוצים לדבר אז לכו דברו בחוץ, אני לא יכול, הצלצולים משגעים אותי".
צלצול אחרון התקבל מהפלאפון של רוני () אני אבוא אלייך היום בשש ונדבר. בן ()
שירן כבר התחילה להתעצבן ורצתה לקרוא את ההודעה אבל בדיוק בן סגר את הפלאפון וחייך לעבר שירן.
"טוב, יאללה, אנו צריכים ללכת " מעיין הודיעה ורוני, מעיין, עמית, אורי ושחר הלכו.
בן ושירן נשארו לבד, ולאחר כמה זמן גם הם הלכו.
בן החזיר את שירן הביתה ושירן הציעה לו "אתה רוצה להיכנס אליי?"
בן הסתכל סביב הבית של שירן. היה לה בית ענקי.
"לא תודה, אני חייב ללכת" בן אמר, ממהר.
"חכה שנייה, אתה לא נפרד ממני?" שירן אמרה בקול תינוקי.
הוא התקרב, חיבק אותה , היא לחשה לו באוזן "תודה שהיית איתי היום ועזרת לי" והיא נשקה לו בלחי קרוב ליד הפה שלו.
הוא נבהל, הוא נרתע לאחור. 'היא קצת מגזימה' חשב לעצמו.
טוב, אני חייב ללכת, ביי" אמר.
שירן אמרה "ביי" וחייכה, אמרה בליבה ' בסוף אתה תהיה שלי ורק שלי! '
השעה הייתה חמש. רוני הגיעה לביתה. נכנסה לחדר ונכנסה לאייסיקיו.
כעסה קצת ירד מאז הצהריים. היא ראתה ששחר מחובר.
היא שלחה לו הודעה.
רונצ'ו: אני מקווה שהבנת את מה שדיברנו בצהריים ותצא מהצופים.
אחרי חמש דקות הוא רשם לה:
שחר:אני לא יכול. אני אוהב ללכת לצופים. את יודעת את זה? אני לא יכול לוותר על מה שאני אוהב בשביל זה.
רונצ'ו: אתה יכול לוותר או שאני אספר למעיין את כל האמת.
אחרי שרוני שלחה את ההודעה הזאת, היא הרגישה רע כי בכל זאת היא לא צריכה להתערב ביניהם והם צריכים לפתור את היחסים שלהם בעצמם אבל רוני דאגה למעיין ולא רצתה שיקרה לה משהו. מעיין הייתה חברה טובה שלה עוד מהגן ותמיד הם עשו הכל ביחד.
היא החליטה לרשום:
רונצ'ו: שחר, סליחה שאני מדברת ככה. אני דואגת לחברה שלי. אתה מבין אותי, נכון ?
שחר: כן, אבל את צריכה להבין גם אותי. אני מנסה להיפטר מהילדה הזאת ואני לא מצליח. תתני לטפל בזה בדרך שלי
רונצ'ו: טוב, היא מהבית ספר שלנו?
שחר: לא,היא מבית ספר אחר.
רונצ'ו: איך קוראים לה?
שחר: מיטל. אבל מה זה קשור?
רונצ'ו: סתם. בשביל לדעת
שחר: טוב, אני צריך ללכת לצופים. ביי
רונצ'ו: טוב, תזכור את השיחה שלנו
שחר: אל תדאגי. אני זוכר. ביי
שירי הלכה לבדוק את עצמה במשקל. היא ירדה חצי קילו ביום אחד. היא לא הייתה מרוצה. נכנסה למקלחת, השינוי היחיד שראתה היה בפניה הם היו חיוורות. היא לא הייתה מרוצה והלכה להקיא את מה שאכלה בארוחת הצהריים- את מה שאמה הכריחה אותה לאכול.
היה צלצול בדלת. בר (אח של רוני) ישן.
ההורים של רוני לא היו בבית.
"רגע, אני כבר באה" רוני צעקה. היא יצאה עטופה במגבת ופתחה במקצת את הדלת בשביל לראות מי זה.
זה היה בן. הוא הקדים.
הוא שם לב שהיא הייתה עטופה במגבת "סליחה על ההפרעה. אני אחזור יותר מאוחר".
"זה בסדר. אני כבר מתלבשת. חכה לי בחדר בסוף המסדרון".
בן נכנס לחדר של רוני ורוני הלכה להתלבש.
בן סקר את החדר של רוני. הוא היה חמוד כזה. עם פופים על הרצפה ושטיח ורוד ותמונות חמודות מהילדות של רוני תלויות על הקיר.
היא חזרה לחדר והוא אמר לה "רוני, תקשיבי. אין לי כלום עם שירן, באמת. היא בכתה ורצתה שמישהו יהיה איתה כי היא הרגישה בודדה, אני רק ידיד שלה. אין לי כלום איתה"
"זה בסדר, אתה לא חייב לי כלום. אתה לא צריך להסביר".
"אני יודע" הוא אמר והתקרב אליה "אבל אני רוצה להסביר לך".
הוא היה מאוד קרוב אליה. היא הרגישה את הנשימות שלו.
הם התקרבו ואז בדיוק צלצל הטלפון של בן.
"מי זה?" בן אמר בכעס.
"אה, סליחה, אמא"
"אני יודע"
"אני לא מצליח, אני יודע שזה חשוב, אמא"
"אבל המורה הזה לא טוב"
"טוב, אמא, אני כבר בא"
"טוב, ביי".
"קרה משהו?" רוני שאלה.
"סתם, אני נכשל במתמטיקה והמורה שאמא שלי הביאה לי לא עוזר בכלל" בן אמר בייאוש. והשנה אני מתחיל את הבגרויות במתמטיקה.
"אני יכולה לעזור לך" רוני הציעה באדיבות ובחיוך.
" איך את יכולה לעזור לי?" בן אמר בזלזול וצחק "את קטנה ממני. את לא מכירה את מה שאני לומד".
"תצחק, תצחק. אני לומדת בחוג מיוחד של מצטיינים במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן." רוני אמרה.
"באמת?"
"כן, האמת היא שאני עושה איתכם את הבגרות השנה". רוני אמרה.
"אז את תעזרי לי?" בן שאל את רוני בקול מתחנן.
"כן, למרות שזלזלתי בי" היא אמרה משועשעת.
"אז מחר אצלך?" רוני שאלה.
"לא, אי אפשר אצלי." בן נבהל ונרתע לאחור.
"למה?" רוני שאלה. "מה אתה מסתיר?"
בן ענה "......"
הפרק יצא ארוך.
לא כל כך מותח אבל אין מה לעשות, לא תמיד יש פרקים מותחים.
בקרוב עיצוב חדש בבלוג.
ואם יש למישהו יש תמונות שהוא מדמיין את אחת הדמויות או כמה דמויות שישלח לי.
אני רוצה לעשות פוסטמונות ואני עוד מחפשת תמונות לחלק מן הדמויות.
אני מחכה לתגובות D:
ועכשיו שיש חופש פסח, יהיו עידכונים יותר בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
