טום הסתכל לכיוון שממנו נשמעו היריות וראה את אותו האיש הלבוש בשחור נכנס במהירות למכונית ועוזב את המקום הכי מהר שאפשר.
"ממש מוזר.. במי ירו?" שאל טום את אליס שעמדה ממולו בלי להגיד דבר.
"אליס?.." שאל את אליס שהמשיכה לעמוד בלי להגיד מילה אך אחרי שניה היא נפלה על הרצפה.
"לא!!" צעק טום והרים את ראשה של אליס ושם על ברכיו "רק אל תגידי שזה פגע בך!!" הוסיף ודמעות התחילו לזלוג
מעיניו בלי הפסקה.
נהג המכונית של טום רץ מיד לכיוונם הוציא פלאפון מכיסו והתקשר לאמבולנס ולמשטרה.
"הוא רצה להרוג אותך.." לפתע אמרה אליס בקול צרוד לאחר מכן פתחה את עינייה וחייכה מעט "אבל אני שמחה
שיכולתי למנוע את זה.." הוסיפה ועצמה בחזרה את עינייה.
"את תיהי בסדר! אני נשבע לך!!" אמר טום והדמעות התחזקו.
עינייה של אליס היו סגורות אך עוד חיוך קטן עלה על פניה.
לאחר כ-5 דקות נשמעו מרחוק צלילי האמבולנס והם הלכו וגברו עד שהאמבולנס הגיע לחניון של המלון ועצר ליד
אליס, טום והנהג שלהם.
"מה קרה פה?" שאל האיש שיצא מהאמבולנס "י.. י.. ירו.. בה" גמגם טום ומיד הגיעה המשטרה.
"אוקיי אנחנו צריכים לקחת אותה.." אמר האיש ועוד שני אנשים הוציאו אלונקה והכניסו את אליס לאמבולנס.
"אתה רוצה לבוא?" שאל האיש את טום, טום הנהן לחיוב ונכנס לאמבולנס מאחור.
הנהג התקשר מיד לדיויד ודיווח לו על כל מה שקרה.
דיויד התקשר לביל ואמר לו לקרוא לגוסטב וגיאורג שיבואו לחדרו כדי שיודיע להם מה קרה.
ביל קרא לשני הבנים ולאיימי.. "מה קרה?" שאלה איימי את ביל שהיה נראה מודאג.
"האמת שאני בעצמי לא יודע.. דיויד אמר לי לקרוא לכולם.." אמר ביל והם המשיכו להתקדם לעבר חדרו של דיויד.
הם דפקו בדלת ודיויד פתח להם. "תיכנסו ואני מציע לכם לשבת.." אמר דיויד והתיישב בעצמו.
"דיויד מה קרה??" שאל ביל שהתחיל להילחץ עוד יותר ממה שהיה קודם.
"אני לא יודעת איך להגיד לכם את זה.. טום.. אממ.. חניון, ואז האיש והמכונית, ויריות ו.." דיויד בילבל את כל מה שאמר
וגימגם בלי סוף.
"מה? איזה איש?, איזה מכונית?, במי ירו ומה טום קשור?" שאל ביל שהיה מבולבל לגמרי.
"גם אליס.." הוסיף דיויד.
"מה אליס?? מה קרה לה??" התפרצה איימי ונלחצה.
"טוב אז ככה.. טום ואליס היו אמורים לנסוע למסעדה, הם ירדו לחניון בשביל שהנהג יקח אותם לשם וטום לא הודיע
לאף שומר שהוא עוזב את המלון.. אז היה של איזה איש שהיה לבוש בשחור עם איזה מכונית שחורה ומיד כשהם
ירדו לחניון הוא הוציא אקדח ורצה לירות בטום.. אבל כנראה שאליס הבחינה בו והסתירה את טום עם הגוף שלה
ובעצם האיש ירה בה.. זה מה שהבנתי לפי מה שהנהג סיפר לי." אמר דיויד ונאנח.
"ממ...מ..ה.ה???" צעקה איימי.. אחרי רגע הכל ניהיה מטושטש והיא נפלה.
ביל הרים אותה ושם על הספה. "תגיד איפה הם? הם בסדר?" שאל ביל וראו עליו שהוא מודאג יותר מתמיד.
"איפהה אליסססס?" איימי קמה בצעקה והבהילה את כל מי שהיה בחדר.
"האמבולנס לקח את שניהם לבית החולים.." ענה דיויד לביל ואיימי.
"זה פגע גם בטום?" שאל ביל.
"לא.. ולפי מה שהנהג הסביר לי, אם לא אליס אז טום היה מת על בטוח האיש כיוון ישר ללב שלו ובגלל שאליס
נמוכה ממנו זה פגע לה בסביבות הכתף.." ענה דיויד והרכין את ראשו.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
טום ישב שם לצידה של אליס, היא לא זזה ולא אמרה מילה. לא חייכה כמו תמיד ולא דיברה.. רק שכבה שם בלי
לזוז, שקטה, היא נראתה כל כך רגועה.. כמו תינוק שישן.
טום הביט בה עם עיניים מלאות בדמעות וכל מה שהיה בראשו זה מחשבות על כך שזו אשמתו ושהוא אמור להיות במקומה.
"אני יודע שאת תיהי בסדר.. את הצלת את חיי, אני חייב לך אותם. אני כל כך אוהב אותך אין לך מושג כמה.. אני
אמור לשכב שם במקומך ולסבול את זה.. אני.. אין לי.. אנ" חשב טום ודמעותיו התחזקו.
לאחר כמה דקות הם כבר היו בבית החולים.. הוציאו את אליס מהאמבולנס והכניסו אותה לבית החולים, לתוך חדר
שהיה נראה נורא גדול עם כל מיני מכשירים ודברים שטום לא הכיר..
הם הכניסו את אליס לתוך החדר והעבירו אותה למיטה שהיתה בתוך החדר ואמרו לטום לחכות מחוץ לחדר.
טום התיישב על אחד הכיסאות שהיו ממול לחדר שם את רגליו על הכיסא, שם את ידיו על ברכיו ושם את ראשו על
ידיו ושוב דמעות החלו להציף את עיניו.
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
דיויד, ביל, גוסטב, גיאורג ואיימי נכנסו למכונית והנסעו לכיוון בית החולים.
איימי ישבה ליד החלון והביטה החוצה דרכו ודמעות הציפו את עיניה, היא לא ידעה מה יהיה עם אליס, מה היא עושה עכשיו, מה קורה איתה או אם היא חיה בכלל ברגעים האלה.
"יהיה בסדר" לפתע נשמע קולו של ביל מהצד.
"בטח שיהיה בסדר! מה חשבתם אחרת??" לפתי צעק דיויד מהמושב הקידמי.
איימי חייכה חיוך קטן אך כששוב נזכרה מה קורה לאליס ברגעים האלה היא לא יכלה לחייך ושוב דמעות הציפו
את עיניה והחלו לזלוג בלי הפסקה.
הם הגיעו לבית החולים והלכו לאישה שישבה בכניסה הראשית. דיויד הלך אליה ושאל איפה נמצאת כרגע
אליס.. האישה אמרה לו והוא חזר לכולם "היא נמצאת בקומה השניה בחדר 337" אמר דיויד והתחיל להתקדם
לכיוון המעלית וכולם אחריו.
הם עלו לקומה השניה והתקדמו לכיוון חדר 337 במסדרון הארון. מרחוק היה ניתן להבחין בטום שישב
עם רגליו על הכיסא וראשו ביל רגליו. הם התקדמו במהירות לכיוון טום וכשהגעו אליו התיישבו לידו וגיאורג
וגוסטב מיד אמרו "טום.. יהיה בסדר!" טום הרים את ראשו וראה את כולם מסביבו. עיניו היו אדומות, פניו היו
רטובות והוא לא הוציא מילה.
ביל התיישב מול טום והסתכל לתוך עיניו "אתה יודע משהו? הרופאים אמרו לך משהו?" שאל ביל.
"לא.." אמר טום ודמעותיו התחזקו "אתם לא הייתם כשזה קרה.. אתם לא יודעים מה זה.. הרי אני אמור להיות
במקומה עכשיו! החיים כאלה לו הוגנים!!!!!" אמר טום וקולו התחיל להתחזק "אם יקרה לה משהו אני לא יסלח
לעצמי לעולם!!" אמר ודפק בכל כוחו על אחד הכיסאות עם ידו.
לפתע רופא יצא מהחדר שאליו הכניסו את אליס מוקדם יותר.. הוא לא היה נראה שמח כלל דווקא להיפך.
"בבקשה תגיד שהיא בסדר בבקשה תגיד שהיא תיהיה בסדר בבשקה" זה כל מה שעבר בראש אצל כולם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.TH Story.