פשוט מהבחינה, שאני יכולה לאהוב אדם כ"כ עד שאני כמעט עיוורת במעשים שלי אליו,ומצב שני, אני יכולה ממש לכעוס על אדם אחר.
בעצם, רציתי להביא את העניין למסקנה השבועית שלי,
אני ממש יכולה לסלוד מאנשים.
יש אחד כזה שאני מכירה אישית, שפשוט הרגיז אותי ברמות כאלה השבוע שאני לא כועסת עליו,
אני פשוט סולדת ממנו לחלוטין וממש מרגיז אותי אפילו להסתכל עליו.
ובכללי, אנשים שהם יותר מידי קיצונים ממש לא עושים לי את זה.
אחרי בירור עם חברה הגענו למסקנה שנאצים ואני, זה לא טוב.
ולא ברמות של זה יגוע שנאצים הם אנשים רעים.
אלא ממש, אני לא מסוגלת, זה עושה לי רע,
הם פשוט אנשים מזוויעים, ואני נהיית אלימה כלפיהם,
אפילו ברמה שאני מוכנה שהם יעברו התעללויות נפשיות ופיזיות בשל היותם נאצים.
חלקם אני אפילו מוכנה לבצע בעצמי,
ואפילו להנות.
שזה קצת רע.
אני מתכננת כבר מלא זמן ללכת לממזרים חסרי כבוד של טרנטינו,
והשיחה היום רק עוררה לי את החשק יותר ויותר.
אז אני מקווה שבקרוב עוד יצא לי לראות את הסרט הזה,
אני באמת מצפה לו (ומה זה בדיוק אומר עלי?..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
