"תעזוב אותי!" צרחתי וניסיתי לשחרר את ידי הכבולות, אך ללא הצלחה. "בבקשה! תעזוב אותי!" הוא לא הקשיב לי, והמשיך לגרור אותי בכוח.
ידעתי שלא הייתי צריכה ללכת למסיבה הזו, אני פשוט ידעתי! אמרתי למיכל שלא צריך ללכת, שנלך למסיבה הבאה- אני ידעתי.
"ועכשיו ילדה חמודה.." הוא הביט בי במבט אכזרי ופרצתי בבכי.
"מה אתה רוצה ממני? תן לי ללכת, אני מתחננת, בבקשה!" פניי התמלאו דמעות ונזלת.
"תסתמי כבר את הפה שלך ותני לי לעשות מה שאני צריך!" הוא צעק. פניו היו כהות, עם צלקת גדולה על המצח. בחיים לא אשכח את הפנים המאיימות האלה.
מה עשיתי שזה קורה דווקא לי?!
הוא, האיש הגדול והחסון הזה, סיים את מעשיו, שיחרר את ידיי ועזב אותי. שם, בחורשה, בלילה הקר, עירומה.
קמתי מן הרצפה, מצאתי את בגדיי מסביבי, לבשתי אותם במהרה והסתלקתי מן המקום. התחלתי לרוץ לאן שרגליי לקחו אותי, עד שהגעתי לשכונה מוכרת לי.
התקדמתי בצעדים איטיים אל הבית. כל הגוף כאב לי, הרגשתי טמאה ומזוהמת.
שנה עברה מאז. אף אחד לא יודע, וכנראה שגם לא יידע.
"נו רותם, בואי כבר! כמה את מתארגנת?!" צרחה עליי מיכל.
"תסתמי, אני מתארגנת כמה שבא לי!"
"רוצה שיתחילו איתך, הא?"
"מי לא רוצה.." עניתי בחיוך.
"ביי אמא, אנחנו חוזרות עד 3!" אמרתי.
"ביי חמודות, תעשו חיים ותיזהרו!"
"כן כן ניזהר!" אמרתי ויצאתי ביחד עם מיכל, החברה הכי טובה שלי, אל עבר מקום המפגש. לאחר חמש דקות הגענו, פגשנו את כולם והתחלנו ללכת אל עבר המועדון.
נכנסנו פנימה, המסיבה כבר התחילה. "אמרתי לך שנאחר! את והאיפור שלך.." נאנחה מיכל, וחיבקתי אותה כתגובה.
התחלתי לרקוד עם מיכל, עד שהתעייפנו. "בואי נלך לשבת קצת על הבר, הרגליים שלי כואבות.." אמרתי, היא הנהנה והלכנו לשבת על הבר. "שתי כוסות קולה בבקשה."
"תיזהרי כשאת שותה, זה ממש מסוכן.. שמעת על הסם אונס הזה? הוא שקוף, ללא ריח וטעם, ממש מפחיד!" מיכל אמרה, בוחנת את המשקה בכוס שהוגשה לה.
שמעתי את המילה אונס ונתקפתי חרדה. "אממ.. כן.. צודקת! זה באמת מסוכן.. כן." גמגמתי, ומיכל הרימה גבה. "מה נסגר איתך תגידי לי?"
"מה נסגר איתי, תגידי לי את?"
"כיף לך לענות בשאלה?! את צריכה ללמוד לענות תשובות נורמליות!" היא נאנחה.
אונס, המילה הדהדה בראשי. המילה הזו אומרת כל כך הרבה.
"מה יש לך?"
"אין לי כלום, רדי לי מהוריד!" קראתי.
"טוב, טוב, תירגעי.. רק אל תהרגי אותי." מלמלה מיכל.
סיימנו את הקולה וחזרנו לרחבה, לרקוד כאילו אין מחר. רקדתי עם מיכל עד שלפתע הרגשתי טפיחה קלה על כתפי, הסתובבתי וראיתי את נסיך חלומותיי. שיער בלונדיני פרוע, עיניים בהירות, גבוה ושרירי. חייכתי אליו והוא הזמין אותי לרקוד איתו.
"נעים מאוד, יהושוע." הוא חייך והושיט את ידו ללחיצת יד.
"קוראים לך יהושוע?" השתדלתי שלא לפרוץ בצחוק.
"לא, קוראים לי מתן, איך קוראים לך?"
"כבר נבהלתי! אני רותם, נעים מאוד." אמרתי ולחצנו ידיים.
רקדתי עם מתן, עד שהוא רמז לי שנלך לספות בצד. הודעתי למיכל שאני הולכת והיא הביטה על מתן והנהנה בהבנה "תהני!" היא הוסיפה בחיוך.
"אז מה קורה?" אמר מתן כשהתמקמנו על הספה.
"רגיל, יו נואו... המסיבה קצת מעפנה היום אבל נתגבר, הייתי צריכה להשתחרר קצת."
"נחמד... אני לא כל כך רקדתי עד עכשיו."
"מה? למה?!"
"הייתי עסוק בלבהות בילדה יפה אחת.." הוא אמר וליטף את לחיי.
חייכתי במבוכה והוא הביט בי. בלי לשים לב התקרבנו אחד לשנייה והתנשקנו, הנשיקה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים, הבן אדם פשוט מושלם!
התנתקנו אחד מהשנייה וחייכתי אליו, הרגשתי בעננים, הרגשתי הכי טוב בעולם. ברגע אחד נשכחו ממני כל הצרות שלי.
"אפשר את מספר הטלפון שלך, בבקשה?"
"לא.." אמרתי, ומתן לקח את זה ברצינות.
"ובכל זאת?"
"סתם, ברור שכן.. תביא את הפלאפון שלך, אני אשמור את המספר שלי."
הוא נתן לי את מכשיר הפלאפון שלו והוספתי את עצמי.
"כתבתי שם רותם היפה, בסדר?" חייכתי חיוך מתוק.
"אוהו, מישהי פה צנועה!" צחק מתן.
"אם אתה רוצה תשנה, כתבתי את זה בצחוק.."
"את באמת לא יפה.." אמר מתן וליבי התחיל לפעום במהרה, "את מושלמת.." הוא המשיך ונרגעתי.
"מי שמדבר!" אמרתי והתנשקנו שנית. "טוב מותק, לא נעים לי מחברה שלי, תקעתי אותה לבד.. נדבר כבר?" שאלתי.
"בטח, אני אתקשר מחר, אולי נעשה משהו. בסדר?"
"בסדר גמור."
השארתי את מתן על הספה והלכתי לבר, תיארתי לעצמי שמיכל יושבת שם.
"מי זה?!" היא הבהילה אותי מאחור.
"תגידי שהוא לא מושלם!!!" צרחתי.
"שיא השלמות, מאיפה הוא נפל? מגן עדן?! רואים!" היא אמרה בהתלהבות.
"היי היי, הוא שלי מובן?!"
"בן כמה הוא?" היא שאלה וגיליתי שאין לי מושג.
"אני אשאל מחר.. קוראים לו מתן והוא מנשק מעולה, את לא מאמינה פשוט!"
מיכל חייכה אליי ורקדנו ביחד.
בשתיים וחצי בלילה החלטנו לחזור. "אני ישנה אצלך, כן?" מיכל שאלה.
"בטח." אמרתי ועלינו שתינו על מונית שתיקח אותנו לביתי.
זהו זה[= תגובות!!! 3>
ויקוש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ויקי דוט קום (בלוג סיפורים!)