בלוג של מתבגרת רגילה

איזה כיף לי גמרתי שיעוריםםםםם

ועכשיו ישבתי וכתבתי במיוחד פרק .

יכול להיות שאחרי הפרק השני והארוך הפרק הזה יראה קצר אבל לדעתי הוא לא קצר .

טוב לא משנה

הנא הפרק ...

פרק 3

אמא שלי נכנסה חיבקה אותי וניסתה לנחם אותי אחרי זה אבא נכנס וגם ניסה לנחם אותי , גם הרופא ניכנס וניסה לדבר איתי אבל אני ישבתי בשקט ולא הוצאתי מילה .

אני הרגשתי כול כך רע , אני רציתי להאמין שזה  סתם חלום ,  לא יכלותי להאמין שזאת האמת  שמהיום אני נכה , אני נכה ! זה לא הסתדר לי במוח .

ישבתי וניסיתי לשחזר שוב את כול משקרה ואז ניזכרתי בו ,נזכרתי בסם , התחלתי לכעוס רציתי להרוג אותו רציתי , אני לא יודעית מה רציתי באמת אבל הרגשתי שינאה ,  רציתי שהוא היה במצב כמו שלי, רציתי שהוא ימות .

" זה הכול בגללו ! זה הוא אשם !!! " מלמלתי לעצמי בכעס .

אם הוא לא היה נוהג שיכור הכול היה בסדר , מצד שני אם אמא לא הייתה סוגרת לי את הדלת אולי בכלל לא הייתי הולכת למסיבה הזאתי , אם אמא לא הייתה מעצבנת אותי .

ואם אבא היה לצידי, אם הוא היה איתי הכול היה בסדר .

אם הייתה לי משפחה נורמאלית הכול היה בסדר !!!!!!

ואולי זאת אני אשמה ?

לא

אני לא אשמה בכלום , הרי זאת אני שהפכתי להיות נכה לא הם הפכו להיות נכים .

הכול פשוט הכול נהרס !

החלומות שלי , החולמות שלי להפוך להיות נהגת מרוצים טובה,  לזכות בפרסים .

את המחשבות שלי קטעה הכניסה של אמא .

" אני רוצה לדבר איתך " אמרה .

" אוקי " עניתי לה .

" איך את מרגישה ?" היא שאלה .

" תגידו אתם יכולים להפסיק כבר אם  "האיך את מרגישה" הזה אני כבר שומעת אותו בפעם ה1000000 "

אמרתי בכעס .

" ואם את רוצה לדעת איך אני מרגישה אז אני מרגישה רע , אני נכה לכול החיים , שום דבר כבר לא יעזור לי ואני לא רוצה לחיות " אמרתי .

" אל תדברי ככה " אמרה אמא והתחילה לבכות .

" תפסיקי לבכות " אמרתי בלחש .

" החבר הזה שלך ..." היא התחילה להגיד .

" אני לא רוצה לשמוע על הזבל הזה " אמרתי .

" הוא התאושש בנתיים הוא  בסדר , הדבר הראשון שהוא אמר זה איך את מרגישה ושהוא רוצה לדבר איתך " אמרה אמא .

לא עניתי כלום לא היו לי מילים , מצד אחד הכעס שלי אליו אבל מצד שני ...

" יש לו זעזוע מוח קשה מאוד , הרופאים עדיין בשוק מזה שהזיכרון שלו נשאר, הם אומרים שזה נס " אמרה אמא .

" תגידי אמא במה התנגשנו ?" שאלתי .

" במעשית מאוד גדולה " היא אמרה .

שתקתי שוב .

" תקשיבי באתי לפה בשביל .... טוב לא משנה הרופא יגיד כבר הכול " אמרה אמא .

רציתי להתחיל לתחקר אותה אבל זה לא היה נחוץ הרופא נכנס מיד .

זהו זה הכול

מקווה שאתם אהבת

תקראו ותגיבו

בי בי