עתיד אור הירח

"בחרתי מקום גבוה, בו אוכל לעמוד ולהביט אל סוף המאה הקרבה.
ולא ראיתי שום דבר שנשאר מן העבר, אפילו לא פיסה קטנה של אהבה.
כולנו חיים במובן מסויים, תלוי למה אתה קוראים חיים.
כולנו מתים במובן מסויים, אתם יודעים, מתים בחיים.
אז גלגל לי עוד סיגריה,  לזכר המהפכה שנכשלה ואיש לא שאל מדוע.
מזוג לי עוד קצת מהחומר הזה, שיאחה את ליבי הקרוע.
ותן לי לבכות פעם אחרונה, על כל הדברים שאבדו בדרכי.
ואז תאמר למלאכים שיקשטו לי את חדר,
לכבוד מסיבת הסיום שלי."

אביב גפן - מסיבת סיום (מילה למאזינים) - חלולים 1998

בתאריך 21.11.08 התקיים מופע חגיגי לכבוד העשור לאלבום חלולים.

רק לאחרונה שמתי לב לזה, אחרי שהקשבתי בפעם המי-יודע-כמה לאלבום,

האלבום הזה פשוט נכתב על התקופה האחרונה בחיי...

בוםבום, המלחמה הבאה, ובוקר טוב איראן,

מתארים בדיוק את מה שאני חושבת על מדינת ישראל בימים אלו, עם עלייתה של ציפי לבני לרשות הממשלה וכד'.

תבלע את הכדור ועליסה,

מתארים את מה שאני מרגישה כלפיי החברים שלי.

גם אחרי שהם הבטיחו לי (גם פה בבלוג הם הבטיחו) שהם לא יגעו בסמים,

מישהו שמאוד קרוב לליבי כמעט מת מהחרא הזה.

חלולים, סופרסטאר וכמובן מתים משיעמום,

מתארים את תקופת הלימודים שלי.

כמובן שאני על תנאי, ולא רוצים להוציא אותי למלא פעילויות בגלל זה.

והשגרה הזאת. אני חייבת לשבור אותה איכשהו. יותר מידי שגרתי בשבילי. והשיר "מתים משיעמום" ממש נכתב על זה.

לילה וחלומות גדולים,

מתארים בצורה מדוייקת את מה שאני מרגישה למניאק האחרון.

אבל לא נפתח את זה, כי זה לא יגמר.

תצא מהחשב,

עידן הפייסבוק הנוראי.

הרבה מאוד אנשים (וגם אני סוגשל חלק מהם) לא יוצאים מהבתים,

פשוט אחרי הבצפר מתיישבים מול המחשב, בפייסבוק, ופשוט לא מורידים את העיניים מהמסך.

וכמובן חדר קטן,

כל מילה נוספת מיותרת.

אני ממש מתרגשת לקראת העשור,

זאת הופעה שאני מחכה לה כמעט 4 שנים.

אחרי ביטולים רבים, דחיות וריבים - אביב גפן (שוב) לא איכזב, והוא מקיים את המופע כמו גדול.

יש לי הרגשה שזאת הופעה שאני לא אשכח בחיים, כמו העשור למכתב.

סוף סוף הופעה של אביב, סוף סוף לראות את כל השמנים שלי, סוף סוף לחזור לתקופות ההופעות.

תקופת ההופעות - התקופה הכי יפה בחיים שלי.