כבר כמה חודשים שהם מתעסקים בסמים.
לא פעם, ולא פעמיים שהם הציעו גם לי, אבל סירבתי בנימוס.
וכשהם עשו את זה בבצפר, אמרתי להם שיעשו את זה - אבל לא בנוכחותי.
כבר שלושה חודשים שאני מצב נפשי רדוד מאוד,
אז הייתי חייבת קצת אלכוהול כדי לסדר את הראש.
הזמנתי אליי כמה חברים, והם ביקשו שאני אנסה להשיג להם "צמחייה".
וכמובן, שאמרתי להם שאין מצב שהם עושים את זה אצלי.
כמובן שישר הם התעצבנו: "מה אכפת לך? למה את רעה כל כך? זאת בעיה שלנו, לא שלך..."
אבל אין מה לעשות, אני לא רוצה לקחת על זה אחריות.
הם הבטיחו לי שזה יהיה חד פעמי, רק כדי לנסות, לדעת איך זה, ושהם לא יגעו בזה יותר.
אבל לא, כל יום זה קורה.
בהתחלה זה היה ברמה של דבק מגע, ועכשיו זה ברמה של חשיש. ולאט לאט זה מתפתח...
כמה ימים אחר כך, ישבנו כמה חברים לעשן סיגריה,
התיישבתי, הדלקתי סיגריה ושמתי את הקופסא שלי לידי.
אז אחד מהנרקומנים הגיע, לקח לי סיגריה, בלי לבקש אפילו !
דבר ראשון התחיל להתלונן על זה שאני לא מעשנת "איכות".
הוא עמד מאחוריי, ואיפר לי על הראש.
כששאלתי אותו למה הוא מאפר עליי, הוא אמר לי שככה, שמגיע לי ושזה מה שאני שווה.
זה לגמריי בסדר, אני כבר רגילה.
זה לגיטימי לגמרי שכשאני עושה משהו טוב,
אני מקבלת בתמורה אפר של סיגריה על הראש.
אתם יודעים מתי יתחילו להעריך אותי?
כשאני אמות.