לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עתיד אור הירח


אתם מוזמנים לקומונה הכי מתוקה וצבעונית בתפוז, הקומונה של הגדולים מכולם: ה ס ו כ ר י ו ת! http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=12770

כינוי:  sanity temporarily

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

9/2008

ח לו לים


"בחרתי מקום גבוה, בו אוכל לעמוד ולהביט אל סוף המאה הקרבה.
ולא ראיתי שום דבר שנשאר מן העבר, אפילו לא פיסה קטנה של אהבה.
כולנו חיים במובן מסויים, תלוי למה אתה קוראים חיים.
כולנו מתים במובן מסויים, אתם יודעים, מתים בחיים.
אז גלגל לי עוד סיגריה,  לזכר המהפכה שנכשלה ואיש לא שאל מדוע.
מזוג לי עוד קצת מהחומר הזה, שיאחה את ליבי הקרוע.
ותן לי לבכות פעם אחרונה, על כל הדברים שאבדו בדרכי.
ואז תאמר למלאכים שיקשטו לי את חדר,
לכבוד מסיבת הסיום שלי."

 

אביב גפן - מסיבת סיום (מילה למאזינים) - חלולים 1998

 

 

 

בתאריך 21.11.08 התקיים מופע חגיגי לכבוד העשור לאלבום חלולים.

 

רק לאחרונה שמתי לב לזה, אחרי שהקשבתי בפעם המי-יודע-כמה לאלבום,

האלבום הזה פשוט נכתב על התקופה האחרונה בחיי...

 

 

בוםבום, המלחמה הבאה, ובוקר טוב איראן,

מתארים בדיוק את מה שאני חושבת על מדינת ישראל בימים אלו, עם עלייתה של ציפי לבני לרשות הממשלה וכד'.

 

תבלע את הכדור ועליסה,

מתארים את מה שאני מרגישה כלפיי החברים שלי.

גם אחרי שהם הבטיחו לי (גם פה בבלוג הם הבטיחו) שהם לא יגעו בסמים,

מישהו שמאוד קרוב לליבי כמעט מת מהחרא הזה.

 

חלולים, סופרסטאר וכמובן מתים משיעמום,

מתארים את תקופת הלימודים שלי.

כמובן שאני על תנאי, ולא רוצים להוציא אותי למלא פעילויות בגלל זה.

והשגרה הזאת. אני חייבת לשבור אותה איכשהו. יותר מידי שגרתי בשבילי. והשיר "מתים משיעמום" ממש נכתב על זה.

 

לילה וחלומות גדולים,

מתארים בצורה מדוייקת את מה שאני מרגישה למניאק האחרון.

אבל לא נפתח את זה, כי זה לא יגמר.

 

תצא מהחשב,

עידן הפייסבוק הנוראי.

הרבה מאוד אנשים (וגם אני סוגשל חלק מהם) לא יוצאים מהבתים,

פשוט אחרי הבצפר מתיישבים מול המחשב, בפייסבוק, ופשוט לא מורידים את העיניים מהמסך.

 

וכמובן חדר קטן,

כל מילה נוספת מיותרת.

 

 

אני ממש מתרגשת לקראת העשור,

זאת הופעה שאני מחכה לה כמעט 4 שנים.

אחרי ביטולים רבים, דחיות וריבים - אביב גפן (שוב) לא איכזב, והוא מקיים את המופע כמו גדול.

יש לי הרגשה שזאת הופעה שאני לא אשכח בחיים, כמו העשור למכתב.

סוף סוף הופעה של אביב, סוף סוף לראות את כל השמנים שלי, סוף סוף לחזור לתקופות ההופעות.

תקופת ההופעות - התקופה הכי יפה בחיים שלי.

 



נכתב על ידי sanity temporarily , 30/9/2008 17:59  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני משתדל(ת) שלא ליפול יותר מידי למטה...


וואו. הרבה מאוד זמן לא הייתי פה. והאמת? התגעגעתי.


לימודים

 

הלימודים התחילו ברגל ימין. מערכת עמוסה מאוד, אבל שרדנו 10 שנים, מה זה עוד שנתיים?

קיבלנו את התוצאות של הבגרויות... צריך לעשות מועדי חורף........

לא משנה, בכל אופן, השנה התחילה סבבה. אחלה מורים, אחלה כיתה, ואחלה אווירה!

למרות שהאירו אותי בגיאוגרפיה, קיבלנו מורה חדשה, והיא ממש אחלה. נראה לי שהולך להיות ממש טוב איתה...

 

קיבלנו השבוע את הלוח "אירועים" של השכבה, והולך להיות לנו כל כך כיף, כל כך קשה, כל כך מטיש,

אבל גם מלא בחוויות טובות (גדנ"ע וכד'), שמסתכמות במסע לפולין בקיץ!

 


יום שישי 19.9.2008

 

בסביבות 19:00 בערב סתו התקשר אליי, ישבנו אצל נועם, ראינו סרט והיה טוב.

20:30, אמא התקשרה. הלכנו לאכול, ודיברנו על ערד ועל בסיסי צה"ל בארץ ישראל הלא כל כך קטנה...

 

22:00, נסענו לבארי.

ראינו את כל הי"בניקים של שנה שעברה, פגשנו מלא אנשים, קנינו כרטיסים ונכנסו להופעה!

וואי, מוניקה סקס האלה... כל כך אוהבת אותם!

היה מעולה!

קפצנו, רקדנו, שרנו, שתינו כמו מניאקים, ועישנו כמו ערבים...

והיה כל כך כל כך טוב... פשוט אין מילים לתאר כמה אנרגיות הוצאתי, וכמה שהייתי צריכה את הפירוק הזה!

 

כשחזרנו לקיבוץ הייתי עם סתו קצת, ואז הוא החליט שהוא רוצה ללכת לפאב.

"מה אתה נוטש אותי כאילו?" (כי כמעט כולם נשארו בבארי)

"נראה לי..."

"אוח. טוב ייאלה תהנה. לילה טוב."

"יודעת מה? בואי איתי."

"אני לא יכולה להכנס לשם..."

"בואי נו. אני לוקח אותך כבת זוג.."

 

וואו. היה מדהים!

שוב, שתינו, רקדנו, עישנו והיה הכי מדהים בעולם איתו...

 

6:30 בבוקר, קור איימים. השמיים בהירים, והציפורים התחילו לצייץ.

"וואו ליהי, היה לי ממש כיף איתך כל הערב..."

"איזה חמוד.. כן, גם לי היה הכי כיף בעולם. שירבו עוד לילות כמו זה..."

"אפשר חיבוק?"

ואיכשהו החיבוק הזה הסתכם בנשיקה סוערת...

 

באמת, לילה בלתי נשכח.

 


על עצמי

 

ימים קשים עוברים על כוחותינו... אבל נשרוד.

אני סובלת בעיקר מחוסר שעות שינה,

אז כל מי שחושב שאני בדאון ולא מדברת על זה, תדאגו לי כשהחורף יגיע.

 

דווקא יוצא לי לחייך הרבה מתחילת שנת הלימודים, ולא כל כך יוצא לי להשתעמם.

אז זה כבר טוב מאוד :)

 

אני ממשיכה ללמוד גיטרה,

חזרנו לנגן בערבים, ואנחנו עדיין יושבים כמעט כל ערב, ככה שכמעט ולא יוצא לי להיות לבד.

 

אין לכם מה לדאוג :)

 


סתיו

 

סתיו אהובתי, היום את חוגגת יום הולדת 16, ורציתי לאחל לך מזל טוב באופן אישי.

 

ממש קשה לי לכתוב לך ברכה ליום הולדת, המילים כאן כל כך חסרות משמעות...

 

אין, ולעולם לא יהיו מספיק מילים, מספיק חיבוקים, ומספיק ברכות ואיחולים...

אני רוצה לאחל לך שתקבלי בחזרה את כל האור שאת נותנת.

ותחייכי תמיד - זה הכי יפה לך...

ושתחלמי תמיד, ושכל חלום שלך יתגשם בסוף.

ושתתני לעצמך לאהוב, ותאהבי, ויאהבו אותך...

ושתמשיכי לתת את כל האור שאת מסוגלת לתת, ותקבלי בחזרה...

 

תלכי תמיד בדרכי האור, ולא בחושך.

והלוואי ויהיו לך עוד הרבה שנים שתוכלי להפיק מהן רק את הטוב.

אני רוצה שתמיד תאמיני בעצמך, כי אני מאמינה בך,

ושהדרך שבה תבחרי, תוביל אותך לאושר אינסופי...

 

 

והחיוך שלך שווה חיים שלמים, או שניים... 3>

 

 

 

                                                            מכל הלב,

                                                                       ליהי.   

נכתב על ידי sanity temporarily , 21/9/2008 17:24  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsanity temporarily אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sanity temporarily ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)