"מה אתה אומר על זה? 'זאת שתיהיה שווה את אהבתך'?"אמר בקול מלגלג.
ג'ון השפיל את מבטו.
"לא נורא ילדון,מתגברים.לך הביתה ותשן קצת.מחר יום חדש",אמר האיש וטפח לג'ון על שכמו.
ג'ון שמע את צעדיו המתרחקים של האיש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא הדליק סגריית 'מלברו' והתכונן ללכת לעבר פארק,לנקות את מחשבותיו.
ג'ון הלך ברחוב המרכזי. הרחוב שהיה הומה אדם ביום,נראה אחרת באורות העמומים שהפיצו
הפנסים כדי להורות לאנשים על הדרך בחשיכה.
הוא התיישב על ספסל בפארק קטן ונשף את אוויר הסיגריה.הוא חשב על מה שקרה לפני כשעה,על הפגישה
עם האיש הלא מוכר שתתכן שתשנה את חייו ועל הפעם הבאה שיפגוש אותו.הייתה בתוכו הרגשה,מן הרגשה
מחזקת,שהוא פגש את האיש לא בפעם האחרונה.
מחשבותיו נדדו אל אימי,הוא חשב מה הוא יעשה כשהיא לא שם,לצידו.
ג'ון כיבה את הסיגריה וקם מהספסל בתנועה איטית.הוא השתרך לביתו,צעד אחר צעד.
הוא פתח את הדלת במובילה לסלון לאט לאט.זורק את המפתחות על שידת הנעליים,הוא הלך לחדרו
ונשכב על המיטה בלי לחלץ נעליים.
ג'ון נרדם כמעט מיד.הלילה עבר עליו נקי מחלומות ושקט למדי.
"מה קרה,כמה שתינו?",שאל ג'ון כאשר התעורר עם כאב ראש.הוא הפנה את מבטו לצד המיטה שם קיווה לראות את
אימי.אך היא לא הייתה שם.ג'ון קם מהמיטה,ובצעד כושל הלך לאמבטיה ופתח את המים.היה לו צורך לשטוף מעצמו
את כל הזכרונות והרגעים מאתמול שהתחילו להופיע אחד אחרי השני במוחו.
המים הקרים ככקרח הקלו על הרגשתו.הטלפון צלצל וג'ון יצא מהאמטיה,עוטף את מותניו במגבת.
גבו הישר עדיין היה רטוב,כך גם שערו החום.
הוא הרים את השפורפרת ושמע את קול אימו.
"ג'ון,חמוד שלי,שמעתי על מה שקרה בלילה ואני רציתי..".
ג'ון נאנח עמוקות.לא נותן לאימו לסיים את המשפט.
"אמא ,אמא .די.אני רוצה לשכוח מזה.אני רוצה לפתוח דף חדש".
היה שקט בקצה השני של הקו.
כעבור חצי דקה,אימו שברה את השתיקה."אבל אתה בא להלוויה,נכון?".
"איך את יכולה להטיל בכך ספק?!".
"אז כנראה שנפגש שם.ביי,מתוק שלי".
ג'ון הניח את השפורפרת על קינה והתיישב על הכורסא.הוא הדליק את הטלוויזיה וזפזפ בין הערוצים.
כאילו בכוונה,הוא נעצר על ערוץ החדשות בו הראו את אותו שדרן,ריאן הומנס,מספר על מה שקרה.
"כן,בהחלט נראה שהסיבות להתאבדות שלה לא נראות לעין.החוקרים מנסים לגלות מיהי האישה ולמצוא רמזים
שיובילו אותם לפתירת החידה".
ג'ון נאנח שוב.מחשבותיו הלכו שוב לאימי.
"איימי,איימי.למה הלכת ממני? למה עזבת אותי כך? לבד,פגיע?".
הוא קם מהכורסא ונגש למראה.העיגולים השחורים מתחת לעיניו העידו על כך שלא ישן כמעט כל הלילה.
שערו הלא מסורק גרם לחלחלה לעבור בגופו.
הוא נטל מסרק וסירק את שערו הקצר עד שהגיע למצב שבו הוא מסודר.
ג'ון נגש לכיור ושטף את פניו,לאחר מכן הוא פנה לחדר להתלבש.
הוא בחר חולצה מתאימה וג'ינס.הוא אפילו לא נעמד מול המראה והתפעל מגופו השרירי.
לאחר שהתלבש הוא יצא מהחדר והתכוון ללכת לבית העלמין.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
המשך אחרי זה D=
ספויילרים:
"התכנסנו כאן היום כדי להפרד מבת,אהובה וחברה".
"לא אסור לי!".
"אני מצטערת".
"למה זה מעניין אותך?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
