לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

-כל כך קשה לאהוב-




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

פרק 12


התעוררתי בחדר די קטן בצבע כחול עם מרפסת לחוף ים מדהים!

 במיטה זוגית בצבע אדום,מתכווננת ונורא נוחה.

לא היה לידי אף אחד ולא ראיתי אף אחד...-

"יש פה מישו?"

"איפה אני?" אף אחד לא ענה ואני כבר התחלתי לפחד...

פתאום נכנס לחדר רן נשמתי לרווחה כבר התחלתי לפחד שאיזה מישו לקח אותי לפה או משו כזה..-

"זה החדר שלך?"

רן:"כן אהבת?"

אני:"ברור, כל מה שששלך אני אוהבת"חייכתי חיוך ממזרי ונתתי לו נשיקה ארוכה וסוחפת.

אני:"אנחנו לבד?"

רן:"כן אני גר לבד.."

אני:"מה עם ההורים שלך?"

רן:"רבתי איתם לפני 4 שנים..ומאז אנחנו לא מדברים"

אני:"אפשר לשאול למה?"

רן:"אני לא מסתיר ממך כלום אבל אני לךא רוצה לדבר על זה אבל אני אספר לך בהזדמנות..

"רעבה?"

הייתי נורא רעבה אבל נזכרתי שיש לי שם כמה צמיגים אז אני אוותר על האוכל...

אני:"ממש לא!"אמרתי והבטן שלי קרקרה הלחש..

"מה השעה?"

הוא בדק בשעון"5 וחצי"

אני:"נראה לי אני הלך שאבא שלי לא ידאג.."

רן:"הוא יודע.."

אני:"וואי ומה הלך בסוף עם ליאור"

רן:"קראתי לו את תצורה אבל הפסקנו לריב אחרי שראינו שהתעלפת ואני ועדי וכלם באנו לראות מה איתך ובסוף לקחתי אותך לבית שלי.."

אני:"ואבא..של..שלי לא דאג"שאלתי בהיסוס לא רציתי לשמוע את התשובה כ ידעתי שהוא לא ידאג לי..

רן:"הוא אמר שהוא עסוק ושאני ישמור עלייך טוב"

השפלתי את ראשי חיבקתי אותו חזק וידעתי שלאבא שלי לא אכפת ממני אני כל כך עצובה על זה בתור אבא המעט שהוא יכול לעשות זה לבוא לבדוק מה איתי איך אני ולא להשאיר אותי בידיי מישו שהוא לא אח שלי או משו נכון שזה רן ואני אוהבת אותו ואין לי שום בעיה שהוא זה שדאג לי אבל הייתי מעדיפה שזה יהיה אבא ושהוא זה שידאג לי ושיהיה אכפת לו ממני אבל אני אסירת תודה לרן והוא כרגע הכול בשבילי!

הבנתי שעמית ועדי דאגו לי נורא אבל בדקו אותי והכול היה פסדר...

הייתי מאוכזבת שעדי או עמית לא התקשרו או משו אחר כך או עכשיו רציתי לדבר עם עדי כי הרבה זמן לא יצא לי לדבר איתה אני מרגישה שאני מאבדת אותה והמטערתי על זה!כי היא חשובה לי כל כך וככה גם עמית..

אני:"מה עם ליה?"

רן:"עמית אמר לי שהיא אצל סבתא שלך.."

אני:"צריך לקחת אותה רוצה לבוא?"

רן:"אממ..טוב אבל חשבתי על משו יותר מעניין לעשות"הוא אמר עם חיוך עוד יותר ממזרי משלי הוא ליטף אותי בעדינות והתהפך מעליי הרגשתי כל נשימה ונשימה שלו שמלטפות אותי..

הרגשתי את החום שלו הוא התחיל לנשק אותי בצוואר זה לא הזכיר לי את ליאור אבל זה עדיין עשה לי את הנגיעה הזאת עדיין פחדתי ולא נזהרנו היה כואב לי שזה ככה יהיה כל כך פשוט אני ציפיתי למשו יותר מיוחד..ולא הייתי מסוגלת ככה לוותר על הבתולות שלי ככה !

אני:"בוא נשאיר את זה להזדמנות אחרת.."אמרתי מחכה לתשובה וקיוויתי שהוא לא יפגע

זה לא עזר הוא נפגע..

אני:"נפגעת?"שאלתי מצוברחת.

רן:"לא זה פסדר אני יחכה לך כמה שיהיה צריך!"

אני:"תודה!אז אתה בא?"

רן:"אני בא בגלל שאני דואג לך שלא יקרה כלום"

אני:"תודה מאמי"אמרתי ונישקתי אותה נשיקה קטנה ומתוקה

הלכתי לקחנו את לי שמנו אותה בבית נפרדנו לשלום ונכנסתי הביתה ב7.

לייה הייתה ישנה שמתי אותה בערסל הקטן שלה עמית ועדי היו ביחד ואני הצטרפתי אליהם-

עדי:"וואי מה יאתך?"

אני:"הכול בסדר עכשיו"

עמית:"בטוח..נורא דאגנו"

אני:"ברור,אז מה חדש?"

עדי:"כלום סתם מדברים"

אני:"טוב אז אני לא אפריע עדידוש תבואי אחר כך לחדר שלי..."

נתתי לה נשיקה כי לא ראיתי אותה הרבה זמן ואז נתתי לעמית ונכנסתי לחדר.

שמעתי מוזיקה על ווליום חלש בגלל ליה שלא תתעורר נכנסתי לאיסי כתבתי באויי-

 

-

טיפה התעלפתי אבל עכשיו פסדר(:

רן חיימ'שלי3> לאו יו!
עדידוש מואה:-*

-

 

פתאום נשלחה לי הודעה מליאור-

 

ליאור-

איך את?

 

אני-

מה אכפת לך?

 

ליאור-

אכפת לי!

 

אני-

דיי להיות צבוע

 

ליאור-

אכפת לי

 

אני-

לא אכפת לך

 

ליאור-

אל תעצבני

 

אני-

למה מה תעשה?

 

ליאור-

אני נשבע לך את תשלמי על זה

אני מתעניין ואת כככה

איך את תשלמי על זה!

פתאום תפסתי את עצמי והבנתי שפגעתי בו הוא בסך הכול התענייין

 

אני-

סורי אבל מה אכפת לך

סילקו אותך מהבצפר בגללי

 

ליואר-

דוגרי?

 

אני-

דוגרי..?

 

ליאור-

אני אוהב אותך3>

 

איזה בולשיט חשבתי לעצמי אבל שקלתי מילים

 

אני-

אני אוהבת את רן וותר

 

ליואר-

אני יודע

 

אני-

אז?

 

ליאור-

אבל את תהיי שלי גם אם תרצי

וגם אם לא!

טוב אני הלכתי

אוהב3>:-*

רציתי לכתוב "שונאת 3< :-P" למה?

 

אני-

ביי

 

לא ידעתי מה לחשוב יש סיכוי ששהוא משקר אבל יש סיכוי שלא.

עדי נכנסה לחדר שלי התחלנו לדבר כי הרבה זמן לא יצא והתחלתי לספר לה עם השיחה עם ליאור-

עדי:"מה את הולכת לעשות?"

אני:"כלום אני אוהבת את רן"

"פשוט אני מפחדץ ממה שהוא יעשה"

עדי:"שמרי תשיחה ותגידי לרן רק כדי שיידע לדעתי זה עדיף"

אני:"נראה ללך?!יצא לי תדמית של שטינקרית שאומרת לחבר.."

עדי:"את מעדיפה שהוא יאנוס אותך?"

אני:"טוב קיבלתי תמסר..."

דיברנו עוד שעתיים ואז שלחתי לרן אסמס שיתחבר דחוף לאיסי והוא ישר התחבר:

 

רן:

מה יש חיימ'שלי?

 

ראיתי שהוא לא כתב משו על שנינו באווי או בכינוי וטיפה נפגעתי

 

אני-

קבל-

ליאור-

איך את?

 

אני-

מה אכפת לך?

 

ליאור-

אכפת לי!

 

אני-

דיי להיות צבוע

 

ליאור-

אכפת לי

 

אני-

לא אכפת לך

 

ליאור-

אל תעצבני

 

אני-

למה מה תעשה?

 

ליאור-

אני נשבע לך את תשלמי על זה

אני מתעניין ואת כככה

איך את תשלמי על זה!

 

 

אני-

סורי אבל מה אכפת לך

סילקו אותך מהבצפר בגללי

 

ליואר-

דוגרי?

 

אני-

דוגרי..?

 

ליאור-

אני אוהב אותך3>

 

 

אני-

אני אוהבת את רן וותר

 

ליואר-

אני יודע

 

אני-

אז?

 

ליאור-

אבל את תהיי שלי גם אם תרצי

וגם אם לא!

טוב אני הלכתי

אוהב3>:-*

 

 

רן-

מה זה??

 

אני-

די רן אמרתי לך את  זה כדי שנזהר..

 

רן-

אני משתגע איך הוא מעיז

 

אני-0

אל תדבר איתו על כלום!

רן-

איך את מצפה?

 

אני-

רן לא!

אתה מבטיח?

 

רן-

טוב אבל זה רק בשבילך וכל דבר קטן שהוא מדבר איתך תגידי לי!

זה הדיל!

 

אני-

טוב

יאלה זזתי חיימשלי

מתה עלייך3>מואהה:-*

 

רן-

גם אני אותך!

ביי:-P

 

מה זה הפרצוף הזה ולמה הוא אף פעם לא אמר לי שהוא אוהב אותי? נפגעתי כבר חשבתי שהוא סתם חבר שלי לשכב איתי ולזרוק אני כל כך מפחדת שזה ככה זה ישבור אותי!

נכתב על ידי , 21/2/2008 19:52  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 11


מצטערת שלוקח לי הרבה זמן לעדכן

אבל זה בגלל שאין לי חשק לא מגיבים ואם אין

פירגון זה לא הכי כיף בעולם אני אשתדל היום

לכתוב יותר מפרק 1

קריאה מהנה!=]

 

 

קמתי בבוקר בסביבות 6 לא משעון מעורר כדי לא להעיר את ליה...

המטפלת הודייעה לילה לפני שהיא לא תוכל להגיע גם היום ולא יכולתי לוותר על עוד יום של לימודים לכן דיברתי עם עמית כדי שישים את ליה אצל סבתא לפני שהוא יוצא לעבודה.

ליה ישנה ולא התעוררה כל הלילה לכן היה לי לילה רגוע ויכולתי לישון כמו בנאדם.

ניסיתי להתארגן מהר לבצפר השעה הייתה 7 וחצי.

התחלתי להתארגן למרות שלא היה לי בכלל חשק לבצפר!! היו לי שקיות שחורות מתחת לעיניים...

הסתכלתי על הארון וחשבתי מה ללבוש ובסוף בחרתי סקיני גינס כחול וגופיה ורודה ביבי עם אדפס לבן של: my life!"

שמתי את המכנס והכפתור לא נסגר השמנתי..פתאום הסתכלתי על הבטן שלי וראיתי  3 צמיגים מבצבצים נגעלתי.

הלכתי למשקל בבית בחדר של אבא נשקלתי- פעם אחרונה שקלתי 52 גובה- 1.67 עליתי על המשקל ושקלתי 56!

איזה שמנה אני!נגעתי בצמיגים בבטן שלי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי!

אני יתחיל בדיאטה עד שאני לא מגיעה ל-50 קילו אני לא מפסיקה אני ירעיב את עצמי!

בחרתי לי טרנינג זרוק אבל יפה גופיה אחרת וזקט כדי שלא יראו את הצמיגים שיש לי בבטן.

 השעה הייתה עשרים לשמונה נתתי נשיקה גדולה לליה שעדיין הייתה רדומ, אמרתי שלום לעמית-

עמית:"קחי את האוכל שהכנתי לך..."

תמיד הוא היה האמא טרזה...=]

אני:"אני אקנה בקפיטריה"

עמית:"טוב צריכה כסף?"

אני:"לא יש לי"שיקרתי.

המצאתי לו את זה כדי שאני לא אצטרך לקחת את האוכל וככה לאט לאט אני ירד במשקל.

ובאתי לצאת לבצפר שבדיוק קיבלתי הודעה-" תרדי למטה אני מחכה לך - אוהב 3>"מרנוש אהובי.\

פתחתי את הדלת וראיתי מעטפה גדולה שהיה כתוב עליה למורן..הבנת שזה מהאלמוני שתמיד שולח לי כל מיני מכתבים אבל לא הייתי בטווחה כי אולי זה מרן.

פתחתי את המעטפה בכליון עיניים כדי לגלות מי מזה ומה זה-

"את יפה כל כך יפה

יותר יפה מכולן

אבל את לא יודעת-

כמה את יפה

כל כך יפה

הכי בעולם הכי יפה מכולן"

"ובשבילי את הכי יפה

תהני מהדיסק 3>"

 

זה היה מילות השיר של עידן יניב מהשיר "את יפה" בתוך המעטפה הי דיסק צרוב של השיר שלו זה העלה לי חיוך על הפנים וכל כך שמחתי!!

יבשתי כבר די הרבה את רן אז ירדתי למטה והוא חיכה לי יד אחת מאחורי הגב נתתי לו נשיקה סוהרת הלשון שלי ושלו התנגשו זו בזו והטעם שלו היה כל כך טוב!

מיששתי מה יש לו מאחורי הגב והוא הוזיז לי את היד ואמר-

רן:"זאת הפתעה!"

אני:"לי?"שמחתי.

רן:"כן" נתתי לו עוד נשיקה גדולה.

הבנתי כבר בגדול שזה היום שלי.

אני:"אז מה זה?"

רן:"רוצה לראות מה זה?"

אני:"כן"חייכתי חיוך גדול.

הוא הוציא את היד שלו מהכיס והוציא קופסא קטנה וכחול-

אני:"מה זה?"

רן:"בשבילך" הוא פתח את  הקופסא ובתוך הקופסא היו שני שרשראות עם שני חצאים לבבות שמשלימות זו את זו על אחת חרוט רן שזו השרשראת שלי ועל השניה כתוב מורן שזו שרשראתת יותר גברית והיא הייתה שלו הוא הוציא מקל חריטה-

רן:"תכתבי לי על הלב מאחור משו לי.."

אני:"אני?"

רן:"כן" הוא חייך.

חשבתי מה אני יכולה לכתוב לו ולבסוף בחרתי לכתב לו-

"אוהבת אותך לנצח"

והוא כתב-

"אוהב אותך לעולמים!"

אני:"תודהה תודה תודה"אמרתי מלא פעמים וחיבקתי חיבוק ענקי ונתתי לו נשיקה יותר גדולה ממקודם.

הרגשתי שזה רק אני והוא זהו נגמר רק שנינו נשארנו אנחנו על אי בודד לבד!

הוא ענד לי את השרשרת והלכנו יד ביד לכיוון התחנת אוטובוס האוטו שלו נשרף אז הוא חוסך בנתיים לאוטו חדש-

אני:"כמה חסר לך?"

רן:"20 אלף.."

אני:"אויי זה הרבה!"

רן:"כן"

אני:"אני יביא לך אותם..אל תדאג אני מתחילה לעבוד ואני ייקח מאבא שלי..-"

רן:"מה פתאום אין סיכוי שאני לוקח ממך כסף ואין מה להגיד על זה"הוא קטע את דבריי.

אני:"זה בכיף שלי הכול בשבילך"

רן:"ותודה אבל לא.."

לא היתווכתי איתו כדי שלא ייעלב שאני מציעה לו כסף.

הלכנו יד ביד לכיוון הבצפר שפתאום מאחורה הגיע הדבר היחיד שהצליח להרוס לי ת'יום-

...:"הופה,הופה,הופה"

הסתובבתי ראיתי שחור לא יכולתי לראות אותו זה היה לי קשה להיזכר אבל החזקתי את עצמי-

אני:"מה אתה רוצה?"

ליאור:"את עדיין חייבת לי לילה"

אני:"איזה לילה ניסית לאנוס אותי!אני לא חייבת לך כלום!"

רן:"זה הוא?הבן אלף?"

עניתי כן להסכמה.

רן התקרב עליו נתן לו את הבוקס הכי חזק שאפשר  וליאור נפל על הרצפה הם התחילו לריב מכות-

אני|:"דיי תפסיקו!!!"

לא יכולתי התלעפת...

נזכרתי במה שליאור ניסה לעשות לי בחלום נזכרתי בהכול כבר לא היה לי חשק לחיות אני אפילו לא בקשר טוב עם עדי מאז שהיא עם עמית ואני לא מוחצאת את עצמי הדבר היחיד שמחזיק אותי זה רן וליה ואם אני חיה זה רק ה=בזכותם.

אני לא יודעת מה קרה לי אחר כך אבל מצאתי את עצמי בחדר לא מוכר וזה לא היה בבצפר.

נכתב על ידי , 18/2/2008 08:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 10


אני יודעת שאני לא מעדכנת כל יום...

זה בגללל שאני לא בבית וגם בגלל שאנחנו עושים שיפוצים בבית

אז אני לא יכולה להפעיל את המחשב...

אני מעדכנת את הפרק הזה מהמחשב נייד ...

אז תנסו להיות סובלניים..אני מבטיחה לנסות לעדכן כמעט כל יום...

מתעלייכם:-*

ומצטערת שהפרק יצא קצר

 

היא רק יומיים פה ובא לי למות!

ליה לא מפסיקה לבכות אני יודעת שאפילו שנה אין לה אבל זה נורא!

אני צריכה כל הזמן להיות אחראית לה הבאתי מטפלת מהסכונות שלי.. שתדאג לה כשאני בבצפר אבל הרסתי לה תחיים אז אני גם חייבת לתקן אותם למרות שזה לא יהיה אותו הדבר.

מאז ומעולם אהבתי ילדים הייתי מצליחה להרגיע אותם לטפל בהם.

זה ככה בגלל שאף פעם לא היה לי אח קטן או אחות שאני יכולה לדאוג להם.

אז עכשיו אני מנצלת את ההזדמנות.

פעם כשהיו שואלים אותי כמה ילדים אני רוצה הייתי עונה 95 מרוב שאהבתי לשמור ולדאוג לתינוקות.

"תרגיעי אותה!" נכנס עמית בפתאומיות לחדר שלי נסהר.

אני:"אני מנסה"

"אולי תעזור לי?"

עמית:"אני לא יכול אני יוצא עם עדי.."

אני:"אני חייבת שמישו יעזור לי"

"אל תשאיר אותי ככה"

עמית:"הלכתי"

אני:"חרא" צעקתי

והיא שוב התחילה לבכות מהצווחות שלי ושל עמית.

החלפתי לה תיתול היא נרגעה קצת ולאחר משו כמו חצי שעה נרדמה.

איזו הקלה הרגשתי!

דבר ראשון שעשיתי זה להתקשר לרן-

אני:"חיימ' תעזור לי"

רן:"זה עד כדי כך נורא?"

אני:"מאוד אני לא מצליחה לחיות"

הוא ציחקק וענה-

רן:"טוב אני יוצא אלייך עכשיו"

"ביי יפשלי"

אני:"ביי"

נשכבתי על המיטה ונרדמתי לחצי שעה והתעוררתי עם צילצול הפעמון שיערתי שזה רן.

ניגשתי לפתוח את הדלת וזה באמת היה רן=]

חיבקתי חיבוק גדול ונתתי לו המון נשיקות כי לא יצא לי לראות אותו הרבה ביומיים אהאחרונים...

הוא ניגש איתי לחדר והחל לשחק עם התינוקת עשה לה קולות מצחיקים הניף אותה באוויר-

רן:"היא תינוקת מדהימה!"

אני:"לא אמרתי שלא אבל קשה לדאו לה לבד.."

"וואי איזה אבא נהדר תיהיה(:"

רן:"יש לי זמן"

אני:"אם אתה אומר"חייכתי.

אחרי שעה גם הוא היה מותש הוא שיחק איתה ושמר עליה כל השעה ואני נרדמתי כשהתעוררתי הייתי צריכה להחליף לליה תיתול לקלח אותה והאכיל אותה...

זה לא כזה נורא היא תינוקת מתוקה ודי רגועה אבל אני עדיין צעירה ולא מכונה אבל אני לא מתחרטת על כלום:P

ליה נירדמה ואני ורן ראינו טלויזיה הבית היה רק שלנו.

השעה הייתה 4 בצהריים לא הלכתי לבצפר כי המטפלת הייתה חולה..

אני ורן ישבנו מול הטלויזיה מחובקים מאוהבים הוא התחיל לנשק אותי נשיקות קטנות ועדינות הוא הכניס את היד מתחת לחולצה זה הזכיר לי את מה שליאור עשה לי נזכרתי והתחלתי לבכות-

רן:"מה קרה?"

"יפשלי אני מצטער לא רציתי שתבכי"

אני:"זה לא זה"

רן:"אז מה?"הוא קימץ את פניו ואני רק בכיתי עוד ועוד.

אני:"זה הזכיר לי את מה שקרה עם ליאור"

לא רציתי ראות את התגובה שלו פשוט חיבקתי אותו חזק והוא אותי וככה נשארנו עד שעמית ועדי נכנסו-

עדי:"מרגש" חחח...היא צחקה.

אני ורן התנתקנו אחד מהשני.

אני:"דיי דיי" אמרתי לה בחיוך ממזרי

עדי:"חח..צחקתי"

עמית נכנס אחריה נתן לה נשיקה קטנה בלחי והסתובב אליי ואל רן.

אמר לנו שלום ולשם שינוי עדידוש נשארה איתי ועם רן בסלון-

עדי:"אז מה חדש??"

אני:"כלום..."

עדי:"בכית.."

אני:"סתם משו"חייכתי חיוך מאולץ

עדי:"אני לא יכריח אותך להגיד לי אם את לא רוצה"

אני:"תודה"חייכתי.

עדי:"איך התינוקת?"

אני:"חמודה..ישנה"

עדי:"אממ..אני הלך לראות אותה"

אני:"טוב"

אני ורן נשארנו לבד היו כמה דקות של דממה והחלטתי שאי אפשר ככה שניהיה קרים-

אני:"תודה"

רן:"על מה?"

אני:"על זה שאתה מחכה"

"זה באמת עוזר לי"

רן:"הכל בשבילך" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה.

אני:"תודה"אמרתי והחזרתי לו נשיקה.

אחרי כמה זמן אני ורן מצאנו את עצמנו נשכבים על המיטה כשהוא מנשק אותי,זרמתי.

פתאום אבא נכנס בהפתעה,רן קם מעליי-

אבא:"מה זה?"

אני:"אמ..-"ניסיתי לדבר אבל הוא קטע אותי.

אבא:"מה את זונה?"

אני:"אל תדבר אליי ככה!אני לא זונה!"הרמתי את הכול.

רן:"אני לא ירשה לך שתדבר אליה ככה"

אבא:"לא מעניין אותי!תן כבוד למבוגרים ממך!"

"תעוף לי מהבית!"

רן:"אני עוזב עם מורן!"

אני:"תודה רן אבל לא.."חייכתי בעצב.

רן:"טוב אני הלך אבל תזהרי כן?"הוא נישק אותי מול אבא ואני אותו.

אבא הסתבב לכיוון השני הוא לא רצה לראות את שנינו ככה.

רן הסתכל מבט חודר באבא ויצא מהבית.

אני:"מה אתה רוצה?"

אבא:"אני הכי בסדר איתך אז גם את תהיי בסדר איתי.."

אני:"אני בסדר איתך זאת לא אשמתי שאתה קורא לי זונה!"

לא ניסיתי איפלו להקשיב למה שהוא רצה לומר לי אני עכשיו מבינה שגם אם הוא אבא שלי בשבילי הוא לא!

 

נכתב על ידי , 12/2/2008 16:30  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה

ICQ: 466829282 




829
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאיושש! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאיושש! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)