שונאת אותה. שונאת אותה. שונאת אותה.
היא כל כך אגואיסטית. נרקיסיסטית. מגעילה. כלבה.
מיכל, גם אם את קוראת את זה, לא אכפת לי. אני מעדיפה שתקראי את זה ותראי מה אני באמת חושבת עלייך.
אנחנו חברות כבר די הרבה זמן. בערך מכיתה ו', לא? היית חייבת לעשות את זה?
אני חושבת את זה די הרבה זמן, וסוף סוף יש לי סיבה להגיד את זה.
היינו ביחד, אהבנו את אותם הדברים, עשינו כמעט הכל ביחד, אבל באיזשהו שלב הכל השתנה. נהיית ממש דוחה.
את פתאום צוחקת עליי כשיש לך הזדמנות, גם אם זה בתוך הפרצוץ שלי ולא סתם מאחורי הגב שאני יודעת שאת עושה. את עושה דברים עם החברים החדשים והבני זונות שלך ועוד משקרת לגבי זה אחר כך, ומה פתאום כל הורוד הזה? חשבתי שהיית בסדר.
נדפקת, תודי.
-
הייתי היום בויצמן עם ניצן. קניתי סווצ'רט מפרי סטייל, שלושה צמידי ניטים ושתי חגורות ניטים. אחר כך הלכתי לניצן, וצילמתי את חלק מהדברים:
זה די שק עליי... XD ולא רואים, אבל יש עצמות בתוך הכובע.
-
דיברתי קצת עם יובל היום. היא עודדה אותי קצת.
תודה. 3>