טוב היום היה לי חשק מטורף, חשק מטורף לפתוח בלוג.
זה מוזר כי אני תמיד צחקתי על אנשים כאלה.
שצריכים את הצומת לב הזו, תמיד אמרתי שאנחנו דור של נרקיסיסטים שמאוהב בעצמו מעל הראש.
עם כל המקושרים והבלוגים והאתרים, אין כמעט מישהו בעולם הזה שלא פתח לעצמו אתר סגידה קטן.
טוב נכון אתם יכולים לצאת עלי עכשיו ולהגיד דברים בסגנון 'אז למה פתחת בלוג?' או 'יש אנשים שצריכים את הפריקה הזו' וכל מיני יציאות כאלה ואחרות (כמובן שאתם לא תמעיטו בקללות וסימני קריאה אני סתם נחמדה לעצמי, שפה נאורה משהו, לא!).
כן אז אני לא הולכת לפרסם את הבלוג הזה אצל החברים כי אין סיבה, כי בתכלס אני פותחת את הבלוג הזה בשביל לכתוב על עצמי, כן כן אני מודה גם אני פה בשביל לדסקס ולפתח מונולוגים על עצמי עם עצמי ובשביל עצמי.
נרקיסיסטיות מהשורה או לא?
מוזר לשבת פה ולכתב בשפת רבים כשבתכלס אני לא רואה סיבה שמישהו אי פעם יקרא את זה, אני לא שולחת את זה לאף אחד כדי שאני אוכל לכתוב עליהם בחופשיות,למרות שסופם של כל הבלוגים ה"סודיים" שהכרתי להתגלות.
סביר להניח שגם עם הלימודים המזדיינים של כיתה י"א לא יהיה לי זמן לעדכן ואני אפרוש לדוקים והבלוג הזה יכחד, אבל היה לי דודא לבלוג אז על הזין! פתחתי בלוג.
אללה בלוגיה, זזתי מפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
