הצריף

או בלועזית- נוסטלגיה.

ככה פחות או יותר ביליתי את היומיים האחרונים, שבמהלכם ביליתי עם חברי החיידקים זמן איכות.

(לא מבינה למה הרופאה בחרה להציג את זמן האיכות שלי בטון כל כך שלילי... "דלקת בדרכי הנשימה"... Party pooper!)

אז מה עושים כשיושבים בבית, עייפים, משתעלים ומסטולים מאנטיביוטיקה שיכולה להרדים סוסים?

רואים סדרות ישנות כמובן!

ברצינות, אם יש הרגשה קרובה לזו של לנסוע במכונת זמן- אז זו ההרגשה הזו.

זוכרים איזו תוכניות אדירות היו פעם?

כל התוכניות של החינוכית (רובן ככולן, אגב, תוצרת יפן) שפשוט גדלתי עליהן, ועד היום אני יודעת את שירי הפתיח והסיום

שלהן בעל פה!

נילס, הלב, המומינים, האסופית, מוש השור, שאלתיאל קוואק- מי לא מכיר את התוכניות האלה?

(מי שלא מכיר כנראה לא גדל בארץ בסוף שנות התישעים)

הסדרות הישנות של ערוץ הילדים- עם מנחים או בלי מנחים (עוד בתקופה של עודד מנשה)

והפרסונל פייבוריט שלי, סדרה שלא נראה לי שמישהו בכלל זוכר- "Hesteria!"

משהו כמו ערוץ ההיסטוריה+היו היה+אנימניאקס. מצאתי את זה אתמול בלילה ולא יכולתי להפסיק לראות את זה

מקווה שהעליתי חיוך קל של רפקת

שלכם

הפקידה בכניסה לגן עדן