הפסקול של חיי |
כינוי:
בת: 29 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2010
תמונת מצב
באלי לצאת לטייל
לעזוב הכל. לקחת תיק ציוד על הגב, 12 ליטר מים. ופשוט לצאת לטייל
להתרחק. להתנתק. לשכוח מהכל...
זה מה שבאלי עכשיו
| |
שייכות?
מה המשמעות של המילה הזאת? כל אדם רוצה להיות שייך ולהרגיש שייך.
ומה אם הוא לא נמצא בזמן והמקום המתאימים בשביל להיות חלק מקבוצה?
מה אם הוא חלק מקבוצה אבל לא מרגיש שייך אליה?
מה אם הוא שייך לקבוצה אבל לא חלק ממנה?
למה לבני האדם יש את הכמיהה לשייכות?
בני האדם מאז ומתמיד חיו בלהקות, בקבוצות. אבל מה עם אלו שלא הייתה להם משפחה או קהילה
הבדידות הרגה אותם?
בדידות יכולה להרוג?
יש שני דברים שבני האדם הכי מפחדים מהם; חוסר הוודאות, ובדידות.
אף אחד לא רוצה להיות לבד.
אבל מה אם אין ברירה?
היום הבנתי מה זה באמת להיות לבד, להרגיש שאין אף אחד לצידי.
איך זה שאתמול הייתי מוקפת באנשים שהיו חשובים לי, ואני הייתי חשובה להם. הרגשתי שייכת, מוקפת באהבה של אנשים ומכרים
והיום...
כמו תייר בארץ זרה. בודדה, לבדי.
סגורה בבועה משלי כדי לא להרגיש לא שייכת.
אז מבחוץ הכל בסדר. אבל נחנקת מבפנים. ולא אומרת אף מילה.
"יוצא שאת תמיד שותקת, אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל..."
ועכשיו יותר מתמיד אני צריכה מישהו שיהיה איתי, ופשוט אין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
