קמתי עם כאב ראש של החיים.
לא מצליחה לנשום.
הרגליים שלי מתות מכאבים.
אבל כלום, פשוט כלום לעומת החרא שאני מרגישה עכשיו.
דימעה אחת לא ירדה לי השבוע, שבוע מעולה היה לי אינלי מילה אחרת חוץ ממעולה.
לא אכפת לך?
לא מעניין אותך מזה עושה לי?
רק מרגע אחד אתמול בלילה שהיית שיכור החזרת אותי אחורה.
והיום הזה פשוט התחיל ונגמר ברע.
באלי להרוג אותך.
לא מבינה אותך, לא מבינה איך אתה יכול להיות כזה נחמד שאתה שיכור ולשים זין שאתה לא.
אבל סבבה אני הגעתי להחלטה שלי.
והיום יש יום חרא - מחר אני קמה על רגל ימים ואת כל השבע צעדים האלה עושה שוב ברגע אחד.
ואני לא סתם חושבת או סתם אומרת זה דברים שאני יודעת ומעכשיו גם לא יהיה בינינו קשר.
כי אני יודעת שהרוב ממה שאמרת אתמול נכון ושהבילבול שלך היה מוצדק.
אבל ההתנהגות שלך היא לא של בן אדם.
הולכת לטלוויזיה עכשיו אחר כך לאכול.
ומחר יום חדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
