עוד לא מצאתי שם לסיפור :]

פרק 20 ->

הגענו לים , חוף בהרצלייה , אני , דור , שירן ומאור .

מצאנו מקום נחמד קרוב אל החוף ושמנו את כל הדברים שלנו .

הורדנו בגדים ונכנסנו בריצה אל תוך המים .

המים היו נעימים מאוד , לא קרים מידי ולא חמים מידי .

" משוגע ! " צעקתי לאחר שדור השפריץ אל כיוון עיניי את מי הים המלוחים .

דור : " עלייך ! " הוא צעק .

" יאללה בואו למזח " קראה שירן והתחלנו לשחות ולשחות עד שהגענו .

ואז כבר היינו עייפים ולכן עלינו למזח והתיישבנו " אין לי אוויר " אמרה שירן .

מאור : " כבר ?! כולה שחיתן שתי מטר " הוא צחק עלינו .

דור : " כן אה ?! איזה בנות אתן שיאו ! " החלו לדבר בציניות .

-

נוי בת ה – 16 וכמה חודשים .

אשר גרה כבר במשך 5 שנים בחו"ל עם אביה ,

וביקרה בארץ רק 5 או 6 פעמים בערך .

היא ישבה על הספה הקטנה החומה שהייתה בסלון של הבית שלה ושל אביה .

היא נורא התגעגע לארץ ישראל , כל כך התגעגע לכל החברים , למשפחה כולה , לאמא שלה ולאחותה .

כן אחותה , אחותה התאומה .

היא הביטה בתמונה ודמעה קטנה ירדה מעיניה .

" אני מתגעגעת אליך אחותי " לחשה לעצמה " אני יחזור , אני מבטיחה אני אדבר עם אבא ואני יחזור בקרוב ! " המשיכה לדבר אל התמונה בלחש .

לפתע אביה נכנס אל ביתם ואמר " נוי ? את בבית ? "

נוי : " כן אבא " ענתה ובמהרה נגבה את דמעותיה .

לאביה קראו דודו ולאמה קראו רינה .

דודו : " נוי ? קרה משהו ? " שאל ברגע שנוי יצאה מחדרה אל כיוון המטבח ששם היה אביה .

נוי : " מה אבא ? " שאלה ומיד ענתה " לא קרה כלום נו .." .

דודו : " אז למה העיניים שלך כל כך אדומות ? "

נוי : " כלום נו , אני בסך הכל מתגעגעת הביתה ! "

דודו : " אבל פה זה הבית שלך " לחש , מנסה לשכוח מהמציאות .

נוי : " נו אבא ברצינות , אני מתגעגעת לאמא ול..." והפסיק אותה .

דודו : " הבנתי "

נוי : " מה הבנת ? "

דודו : " את רוצה לבקר בישראל ? "

נוי : " לא "

דודו : " אז מה את רוצה ? אם לא תגידי איך אני יוכל לעזור לך מתוקה ? "

נוי : " אני לא רוצה לבקר , אני רוצה שנחזור לישראל ! "

-

לאחר שעה בים המשכנו לשבת על החולות הרותחים מהשמש והשתזפנו .

מרחנו שמן תינוקות ושכבנו על הסדין שפרסנו .

דור התקרב אלי ולחש לי באוזן " אני אוהב אותך "

אני רק צחקתי ואמרתי ש" גם אני אותך " הייתי אדומה באותו הרגע .

אני עדיין לא מעקלת שאנחנו ביחד !

שירן : " ואי אני מה זה מצטערת , אבל מה זה מוזר לי שאתם כזה ביחד וכל זה "

אני : " על מה את צריכה להצטער . מה את בסדר ? זה בסדר גם אני מרגישה בתוך איזה סרט או משהו כזה " צחקנו כולם .

מאור : " כן , מוזר פתאום לדור יש חברה רצינית וזה , אף פעם לא הייתה לא כזאת ! " ושוב צחקנו .

מוכר הארטיקים עבר וצעק " ארטיק , ארטיק , לימון , שוקולד בננה ..."

אני : " יא אני רוצה ארטיק ? "

דור : " אין בעיה בובה " אמר וצעק לכיוונו של המוכר " ארטיק ! "

כאשר הבחור התקרב אלינו שאלתי " יש תותי פרוטי ? "

המוכר : " יש " אמר והגיש לי .

שירן לקחה לימון , דור לקח שוקובו ומאור לקח קרח ענבים .

שילמנו לבחור והוא קם והלך .

-

נוי : " א...אמ...אמא ?! " גמגמה שבקושי יכלה לדבר אל כיוון הטלפון .

רינה : " נוי ?! " היא נשמעה מופתעת " נוי זו את ? "

נוי : " כן " לחשה ודמעותיה ירדו , הן לא ראו זו את זו פנים מול פנים כבר כמעט 7 חודשים .

רינה : " ילדה שלי , א....אני לא מאמינה שזו את , כל כך התגעגעתי אליך ." ושמעו איך היא התרגשה .

נוי : " גם אני אמא , אני כל כך מתגעגעת אליכן ובכלל לבית "

רינה : " מה שלומך חמודה שלי ? "

נוי : " הכל בסדר אמא , דיברתי היום עם אבא "

רינה : " על מה דיברת עם אבא ? "

נוי : " על זה שאני רוצה לחזור הביתה "

רינה : " מה זאת אומרת ? את אמרת לו שאת רוצה לחזור לגור כאן ? איתנו ? "

נוי : " כן , אמא אני אמרתי שאני רוצה לחזור ולהיות איתכן בבית ושהתגעגעתי כל כך "

רינה : " ומה אבא אמר ? "

נוי : " שהוא ידבר איתך " אמרה בקולה העצוב .

רינה : " למה את נשמעת עצובה ? "

נוי : " כי אם הוא לא יסכים בסוף ? "

רינה : " מה פתאום , אבא יסכים אל תדאגי אתם תחזרו והכל יהיה בסדר יפה שלי , אני כל כך מתגעגעת אליך נויקי "

-

השעה כבר 19:30 בערב ובדיוק נכנסתי הביתה " שלום " אמרתי ברגע שסגרתי את הדלת .

אבא יצא מהמטבח ואמר : " שלום לך , איפה היית ? "

אני : " מה אתה בסדר ? אני אמרתי לך שאני הולכת לים , אמרת לי לא לשכוח לשים קרם הגנה " אמרתי והשמעתי גיחוך קל .

ירון : " אה נכון " צחק " שכחתי , איך היה מתוקה ? "

אני : " כייף , יש משהו לאכול ? "

ירון : " כן , עוד מעט יהיה מוכן , דנית הכינה כנפיים וצ'יפס "

אני : " אני מקווה שאין רעל אה ?! " אמרתי בציניות .

ירון : " דיי בר , אני מבקש שתפסיקי את ההצגות האלו במידית ! " דרש ממני .

התקדמתי אל עבר המדרגות ואמרתי " תירגע זה היה בצחוק " ועליתי אל חדרי .

לקחתי מכנסיים קצרים בצבע אפור עם לבן וגופיה בצבע אפור עכבר ונכנסתי להתקלח .

כשיצאתי מין המקלחת ירדתי אל עבר המטבח בשאלה אל כולם " מתי אוכלים ? "

עמית : " מחכים רק לך גברת ! "

בר : " אה באמת ? " אמרתי מופתעת .

עדי : " כן באמת בר ! אני רעבה בואי כבר " . היא דרשה ממני .

בר : " טוב תירגעו אנשים , יש אנשים שרוצים להיות נקיים בעולם הזה " צחקתי והתיישבתי ליד השולחן .

האוכל דווקא היה טעים יחסית לאישה רעה .

והסכמתי לעצמי לשבח את דנית למרות כל העצבים שעשתה לי " פשש שיחקת אותה דנית , טעם הכנפיים " חייכתי .

עמית : " מצב רוח טוב אה ? " צחק ויחד איתו עדי .

אני : " מה מצחיק ? "

" כלום " אמרו יחד .

אני : " אז שה ! " אמרתי והשתקתי אותם , למרות שאת הצחקוקים שלהם יכולתי לשמוע עדיין .