עוד לא מצאתי שם לסיפור :]

מהפרק הקודם >>

כשיצאתי מין המקלחת ירדתי אל עבר המטבח בשאלה אל כולם " מתי אוכלים ? "

עמית : " מחכים רק לך גברת ! "

בר : " אה באמת ? " אמרתי מופתעת .

עדי : " כן באמת בר ! אני רעבה בואי כבר " . היא דרשה ממני .

בר : " טוב תירגעו אנשים , יש אנשים שרוצים להיות נקיים בעולם הזה " צחקתי והתיישבתי ליד השולחן .

האוכל דווקא היה טעים יחסית לאישה רעה .

והסכמתי לעצמי לשבח את דנית למרות כל העצבים שעשתה לי " פשש שיחקת אותה דנית , טעם הכנפיים " חייכתי .

עמית : " מצב רוח טוב אה ? " צחק ויחד איתו עדי .

אני : " מה מצחיק ? "

" כלום " אמרו יחד .

אני : " אז שה ! " אמרתי והשתקתי אותם , למרות שאת הצחקוקים שלהם יכולתי לשמוע עדיין .

פרק 21 >>

ישבתי בחדרי , חיוך מפה ועד הודעה חדשה .

עדי נכנסה לחדרי והתיישבה על מיטתי , את רגליה משכה אליה וישבה ישבה מזרחית .

אני : " בלי נעליים על המיטה עדי ! " הסתכלתי עליה דרך המראה ואמרתי .

כעבר מספר שניות , ראיתי אותה לא מפסיקה להסתכל על פניי .

אני : " מה ?! " הבטתי בעיניה היטב .

עדי : " מה 'מה' ?! תתחילי לספר אחותי " חייכה אליי אך לא הבנתי מה היא רוצה כל כך שאני יספר .

אני : " ומה בדיוק לספר ? את כיפה אדומה אולי ? " אמרתי בציניות .

עדי : " מה גרם לחיוך הענק הזה להתפרץ ? ומה קרה שפתאום את מחמיאה לדנית ?! "

אני : " אהה זה ?! " צחקתי ואפשר לומר שאפילו הסמקתי .

עדי : " כן זה אחותי , זה ! , נו דברי כבר "

אני : " נו סתם באמת "

עדי : " לכי תנסי לשקר לאחרים לא לי , פגשת איזה חתיך ?! "

אני :  "משהו כזה , את קולטת שאני והוא ביחד ?! את יכולה לקלוט את זה !? "

עדי : " מה ? מי ביחד ?! "

אני : " אה את לא יודעת ? "

עדי : " דברי כבררררר ! " היא הרימה את קולה .

אני : " זה קרה אתמול , אני ודור דהן ביחד !!! " אמרתי בחיוך גדול .

עדי : " מה ? היא הייתה קצת מופתעת " יאו מזל טוב מאמי , את כבר יותר משנה מאוהבת בו לא ? "

אני : " שנה ? רק שנה ? שנה וחצי ואפילו קצת יותר !! "

עדי : " שיאו מאמי מזל טוב , איך זה קרה ? "

הרגשתי כמו איזו ילדה קטנה שהתאהבה באיזה ילד .

התלהבתי , כל כך התלהבתי שלא הפסקתי לצחוק , לחייך , לצעוק מבלי לשים לב ...

אני : " הוא הציע לי לצאת ביום חמישי שרקדנו סלואו , ואז יצאנו אתמול למסעדה ממש טובה ואז הלכנו לאיזו גינה דיברנו ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי ונישק אותי "

עדי : " יאא איזה רומנטי " היא אמרה בציניות " איך אני שמחה בשבילך , איך הוא מנשק ? טוב ? ותגידי אפשר לשאול שאלה בלי לבאס ? "

אני : " איך הוא מנשק ? הכי טוב בעולם ! וכן אפשר לשאול " עניתי לה בכל כך התלהבות שידעתי ששום דבר לא יכול לבאס אותי ולהרוס את מצב רוחי .

עדי : " ואם הוא לא אוהב אותך ?! "

אני : " אז אלוהיים ישמור ! " אמרתי בציניות .

עדי : " נו ברצינות בר , אם הוא לא באמת אוהב אותך ? מה אז יקרה ? אם את עוד אחת שעומדת להיכנס לרשימה הענקית ? "

אני : " אני לא יודעת עדי , אבל אני מכירה אותו , עמית מכיר אותו .

כולם מכירים אותו מספיק טוב !

זה אומנם מוזר אבל הדיבור שלו ואיך שהוא התחיל איתי , את יודעת איך הוא מדבר אלי ?

למה שהוא יבזבז עלי כסף אם הוא לא היה אוהב אותי ?! "

עדי : " לא יודעת , טוב נו מה את רוצה ממני , תביני אותי אני דואגת לך ולא רוצה שתפגעי מאיזה בנאדם שאוהב לשחק בבנות בדרך כלל "

אני  :" אני מקווה שאת טועה ושכמו שהוא מראה לי ? הוא באמת אוהב אותי , אני מקווה שאני צודקת ! "

-

רינה חייגה את המספר המשונה .

כמובן שהייתה צריכה לחכות מספר דק' עד שזה יחייג ויעביר אותה לחו"ל .

היא חיכתה למענה ולבסוף הוא ענה " הלו "

רינה : " דוד ? "

דודו : " מי זו ? רינה ? "

רינה : " אז מי זו יכולה להיות ? "

דודו : " לא יודע , מה שלומך ? "

רינה : " בסדר גמור , זאת אומרת מתגעגעת לילדה שלי , מה שלומך ? "

דודו : " איתי הכל בסדר , קצת בעיות בעבודה "
רינה : " מה , קרה משהו ? "

דודו : " לא סתם , המובילים של היין היו צריכים להגיע ובסוף לא באו ואני כבר בבית היה מאוחר רציתי לסגור את המשרד "

רינה : " יהיה בסדר "

דודו : " איך אצלך בעבודה ? "

רינה : " בסדר , שורדים אתה יודע , חוץ מזה שעכשיו הגיע איזה עובד חדש למשרד "

דודו : " נו ואת מסתדרת איתו ? "

רינה : " לא כל כך , כמובן שהצמידו אותו אלי כמו תמיד עם העובדים החדשים ואני לא כל כך מסתדרת איתו "

דודו :  " תגידי לבוס שלך מה זה השטויות האלו !? "

רינה : " טוב בסדר זו לא שיחה לטלפון , אני רציתי לדבר איתך על משהו אחר "

דודו : " מה שלום הילדה שלי ? איך היא מרגישה ? "

רינה : " בסדר גמור , עושה חיים מכל רגע בחופש " אמרה בשמחה .

דודו : " יופי אני שמח , אז על מה רצית לדבר רינה ? "

רינה : " דוד תשמע , אני אומרת לך , אני לא מסוגלת יותר ! "

דודו : " מה קרה ,? , כבר את מרימה ידיים ? כל כך מהר ? "

רינה : " 5 וחצי שנים זה לא כל כך מהר , אני מתגעגעת לילדה שלי , לא ראיתי אותה כבר 7 חודשים זה לא ייתכן "

דודו : " אה זה ? "

רינה : " כן זה דוד , אני רוצה שהיא תחזור , חוץ מזה שגם היא רוצה לחזור "

דודו : " אז אני מבין שדיברתן היום , תשמעי רציתי לדבר איתך על זה אבל יש לי בעיה עם זה "

רינה : " איזו בעיה ? העבודה ? אז תעביר את העסק לפה , בדיוק כמו שהיה לפני שעזבת לחו"ל "

דודו : " אבל זה לא כל כך מהר עושים את כל זה , זה בלגן אחד גדול "

רינה : " דוד אתה יודע יפה מאוד שאתה מסוגל בשבועיים וחצי גג שלושה שבועות כבר להגיע לישראל , השאלה היא האם אתה מוכן לזה , ובעצם אם אתה לא מוכן אז לפחות בוא נקנה ביחד כרטיס לנוי והיא תבוא לבד "

דודו : " מה פתאום , את יודעת מה ? אני יתחיל לעשות טלפונים ממחר בבוקר ובערב אני אדבר איתך ונראה מה אנו סוגרים , בסדר ? "

רינה : " אתה מבטיח לי שתטפל בזה ? "

דודו : " מבטיח " אמר וחייך לעצמו .

רינה : " אוקי "

דודו : " אז נדבר ..? "

רינה : " כן , להתראות דוד " אמרה וניתקו את השיחה .

רינה עצמה את עיניה והדמעות התפרצו .

היא התגעגע לבת שלה אבל גם לאקס שלה .

זאת אומרת לבעלה אבל בעצם הם התגרשו , זאת אומרת לא התגרשו .

זה היה בתהליכים אבל הם עזבו זאת איך שזה היה .

מה שזה אומר שהם פרודים .

-

אני ועדי החלטנו לעשות סיבוב קטן בשכונה ,

השעה 22:30 בערב ואנחנו רק התלבשנו .

אני לבשתי ג'ינס קצר בצבע אפור , גופייה שחורה עם כמה אבנים יפים עליה ונעלי עקב לא קטנות אבל לא גדולות מידי בצבע שחור .

עדי לבשה גם היא ג'ינס קצר בצבע ג'ינס רגיל אך כהה , גופייה לבנה עם אבנים יפים עלייה ונעלי עקב שחורות בדיוק כמו שלי .

לקחנו כל אחת תיק .

אני שמתי בתיק שלי מסטיקים , מצית , פלאפון ומפתחות .

נעלתי את דלת חדרי ויצאנו " אבא יש לך אולי 40 שקל לי ולעדי ? "

ירון : " לכל אחת 40 ? "

בר : " לא נו , 40 לשתינו "

ירון : " קחו , בילוי נעים מתוקות " אמרנו תודה ויצאנו מהבית .

הלכנו לכיוון הקיוסק קנינו שתי קופסאות סיגריות , הכנסנו לתיק והמשכנו את דרכנו אל הפארק .

לבנתיים הדלקנו כל אחת סיגריה .

והפעם ?!

איך הפרק ?!

מחכה לתגובות שלכם חבר'ה .

שנה טובה ומתוקה כדבבש ...

ולכל הצמים בכיפור - צום קל שיהיה לכם P=