אז נפרדנו לפני שבועיים פלוס מינוס, והיה כואב וקשה. מאוד.

עכשיו הוא מתעלם ממני ואני ממנו.. ובאיזה שהוא מובן זה רק לטובתי.

הידיד הזה שלי משגע אותי, אוכל אותי מבפנים לראות אותו מתחבק אם אחרת, להיות לידו בלי לגעת בו - אני כבר לא עומדת בזה, הוא כרגע ניראה לי המושלם, הפתרון, מה שיעשה לי טוב.

אתמול כשהייתי שיכורה השארתי לו הודעה "מחר אני רוצה נשיקה" מעניין אותי לחשוב מה הוא חושב על זה, איך הוא קיבל את זה.. מה הוא מרגיש אלי, אם הוא מרגיש אלי, לא יודעת.. אני רוצה אותו איתי, לחבק. ולנשק

הדיאטה הפכה לדיאטת השמנה-ככה לפחות זה ניראה. אני טוחנת בלי סוףף ולא אכפת לי

בקיצור, הכל ממש מוזר.