4 וחצי בלילה .
אני יושבת במיטה .
שומעת את השירים האלה .
בלי קשר לכלום ,
גשם
ופעם ראשונה בחיי ,
שאני שומעת צליל טיפות שנוחתות על קרקע יבשה ,
ואף חיוך לא חוצה את הפנים שלי .
ובצורה קצת מלחיצה ,
ככל שהבכי שלי מתגבר ,
ככה גם הגשם .
אני מגבירה את המוזיקה ,
מכבה את האור ,
ופשוט שוכבת שמה ונזכרת .
רעם . ברק .
זה הגשם הכי חזק שהיה כאן , יותר מכל החורף הזה , ב י ח ד .
ואז כל המשפחה מתעוררת , אז אני צריכה לצאת מהבועה הזאת שבניתי לעצמי למשך הזמן שיורד הגשם .
איכשהו , עוד לא הבנתי איך , * משהו עם המרזבים הסתומים לפי מה שאבא אמר * יורדים מים מאיזה פתח אוורור ,
שיש בחדר של ההורים שלי . אז שניהם קופצים ומתחילים לשים דלי וסמרטוטים ואבא עולה לגג לסדר את הבעיה .
אני מנצלת את כל האור והרעש והולכת רגע למחשב , קצת יותר רגועה ממקודם . ופשוט מסתכלת בתמונה הישנה הזאת .
כמעט שנה . יותר מידי זמן בשבילי . אני צריכה להפסיק את זה איכשהו . אני חייבת . בנתיים , מספיק לי ללכת לישון .
. If you were here I'd never have a fear "
, So go on live your life
. But I miss you more than I did yesterday
. You're so far away
, So c'mon show me how
" .. Cause I mean this more than words could ever say
יום העצמאות , למען האמת היה אחד הטובים שהיו לי . באמתבאמת נהנתי חוץ מכמה קטעים פחות נחמדים ,
[ כמו למשל , שהפסדתי את ההופעה של האליל שלי , אביב גפן , ואז אחותי התקשרה כשעוד לוסי מאיה ואני התארגנו ,
ואמרה לי , " שמעי , השיר האהוב עלייך , " ואני שומעת ברקע את הסקסי ,
" עיגולים שחורים במקום עיניים , רואים עלייך , שלא נרדמת ...
אל תרגישי מיוחדת , את לא הראשונה ששיכורה .. " - זה רק הלב שכואב לך .
אבל סה"כ זאת הייתה בחירה דיי טובה לעלות לזיכרון . * עד כמה שכואב לי ולמאיה שלא יצאנו לרוק עצמאות :'( *
ראיתי הרבה אנשים שהיה לי ממש כיף לראות אותם .
והיה לי מצחיק להעלות נוסטלגיות של מה שהיה לי שמה שנה שעברה ><" ^ ^
בקיצור , אין לי תלונות . היה טוב[: ויותר מהכל , התקדמנו לאנשהו . עכשיו , סופית , זה רציני .3>
הרבה זמן לא הייתי כאן , הרבה מאוווד זמן . אני חושבת שרק בגלל אתמול החלטתי באמממת להעלות פוסט .
במשך החודשיים האחרונים כתבתי איזה 5 פוסטים ובסוף התחרטתי ולא שמרתי אותם .
קשה להסביר את מה שגרם לי בכל זאת לרשום אחד עכשיו .
אתמול אפילו כתבתי שיר חדש . הפעם אחד שאפשר להלחין בניגוד לכל מה שכתבתי עד עכשיו .
אי אפשר להסביר בכלל איזה הקלה מטורפת אני מפיקה מזה . נעשיתי כלכך רגועה אחרכך , ואפילו הצלחתי לחייך .
* חלק מזה , אני חייבת לציין , היה גם בזכות לירון . תודה , אהובתי 3> *
משהו אחרון , וחשוב יותר מכל הפוסט הממשממש ארוך הזה ,

לשני המכוערים האלה שאיתי בתמונות , היה י ו ם ה ו ל ד ת . אז תגידו מזלטוב[:
וכן , אני יודעת שהתמונות האלה מזעזעות וישנות , אבל מה לעשות שזה התמונות היחידות שיש לי איתם ><
לפחות היחידות הנורמליות שיש לי איתם D: * טיול שנתי , כיתה ז' O: *
אוריקי שלי ועדן , מזלטוב גושי שומן שלי 333333> אוהבת אתכם .
סיימתי כאן , גל .