יש כאלה רגעים בחיים , שאתה מסתכל מהצד ורואה את כל חומות ההגנה שבנית לעצמך במשך כלכך הרבה זמן ומאמץ ,
נפרצות אחת אחת , לבנה לבנה ,
עד שאתה עומד חשוף ופגיע בצורה כזאת שכל אחד שרק רוצה יכול להכנס אל תוך המרחב הפרטי , האישי שלך , ולהרוס אותך .
כל האנשים שתמיד עמדו לצידך , תמכו בך , נראים פתאום כמו צל מרוחק , בלתי אפשרי לנגיעה .
אתה מתחיל להעריך את הדברים שהיו לך בידיים , באמת להעריך , רק אחרי שאיבדת אותם לחלוטין . וזה כואב , תאמינו לי .
אתה מתחיל להבין מי אלה הם החברים האמיתיים שישארו שמה למרות המרחק והקשיים ,
זה אפילו כואב עוד יותר לראות את מי שהפנה לך גב והלך ממך הלאה .
פתאום כל האנשים שתמיד היו כאן בשבילי נעלמים במכה ,
והמחשבה העיקרית והדיי כואבת שזה מעלה , שאולי הם אףפעם לא באמת היו פה .
פטה מורגנה . כמו שזה מופיע ככה מהר זה נעלם .
אומנם אני לא יודעת לענות על השאלה אם אני אוהבת אותך או לא , כי אחרי הכל אתה רחוק מידי מכדי שאוכל להבין את התשובה ,
אבל ברור לי , שדקה אחת יותר מידי שתהייה פה איתי אני אבין שאני לא מסוגלת להמשיך בלעדייך .
אי אפשר להסביר את הצורה שנקשרתי אלייך , הרבה יותר מכל קשר שהיה לי אי פעם . אבל ברור לי ששוםדבר לא נמשך לנצח , ובגלל זה אני לא יושבת כאן ובוכה על דברים שכבר אינם , בתקווה שיחזרו . אני ממשיכה הלאה , למרות שזה כואב . אני זוכרת - שהכל עובר עם הזמן .
" פעם את בוכה , ופעם את צוחקת ,
מזילה דמעה , כי זה הזמן ללכת .
לכל האהבות יש סוף והתחלה ,
נפרדים רק במבט - בלי לומר מילה .. "
והאמת שככל שעובר הזמן אני יותר מבינה עד כמה היה חכם לנתק איתך קשר , רק ככה נוכל לשכוח לחלוטין , ושנינו יודעים את זה . * עד כמה שניראהלי שכבר שכחת , אבל שיהיה .. *
למרות שהיה לי קשה להרפות מההרגל הזה של ביחד .
אבל בכלזאת , אולי היו דברים שהייתי צריכה להגיד לפניי , לא למטרה כלשהי , רק כדי שתדע ובחיים לא תפקפק במה שהיית בשבילי . אז למרות הידיעה הברורה שלא תקרא פה , רק רציתי להגיד , תודה על כל התקופה , הבאמת טובה שהייתה לנו , היית הרבה יותר ממה שתוכל לדמיין בכלל , כרגע , איפה שאתה לא נמצא ומה שאתה לא עושה , בין אם אני נמצאת במחשבות שלך וגם אם לא .
רק רציתי להגיד ,
שבסופו של דבר
אני פשוט מתגעגעת .
חח טוב אז הינה אביב גפןהמלךשלי ,
השתיקה שלי
זו הצרחה הכי גדולה שבי
השתיקה שלי
זה הכאב הכי כואב אצלי
וכשהשקט יפול כמו חול
קולי לאיש לא יגיע
אני יכולתי לבכות אבל
פחדתי שזה יפריע
והינה אני . זכויות יוצרים וכל השיט הזה ,
ריח של סתיו , וגשם ראשון
עננים אפורים , שטים בחלון
עצבות משתלטת , מבט בעיניים עמוק
וקר לי עכשיו , אך הקיץ רחוק
מחפש את הסיבה להחזיק מעמד
משמר במוחי רק עוד רגע אחד
אך עם כל יום שעובר
את רק מתרחקת יותר ..
ואני נשבר ..
מסתכל קדימה , ולא רואה שום דבר
הערפל מטשטש , תעתיד , תמחר .
מנסה לצעוק , ושום צליל לא יוצא
מתוסבך עם עצמי , את התשובה לא מוצא
משמר במוחי רק עוד רגע אחד
אך עם כל יום שעובר
את רק מתרחקת יותר ..
ואני נשבר ..
אני נשבר ..
אני כאן מחכה
אם אותי את שומעת
כ"כ קטנה , כ"כ משגעת
את יודעת ..
מיופייך אני נשבר ..
חח כן הא השוואה עצובה ביותר , אבל נו שיהיה , שאיפות זה דבר בריא , לא ?
בכל מקרה אני אפילו לא יודעת אם זה אפשרי להלחנה למרות שניסיתי שזה יהיה ,
אבל על הזין כרגע אני בשוק שהעזתי לשים את זה כאן .
אני - אוהבת - חורף . ואין דבר שיותר מעלה לי חיוך על הפנים מאשר רעש הגשם שנופל על הקרקע ,
אז כרגע , עם כל העצבים שבעולם , והבאסה והכעס ומה שלא תעשו ותגרמו לי להרגיש - או כבר גרמתם לי להרגיש ,
כרגע ? אני עם חיוך על הפנים . או לפחות חצי חיוך . זה מספיק מבחינתי .
אוהבת ,
גולי ,
Little Miss.Sunshine .
עריכה קטנה ,
את הפוסט אומנם העלתי עכשיו , אבל רשמתי אותו לפניי שבוע .
למרות הרבה חידושים ועידכונים שצריכים להיעשות בו מהימים האחרונים ,
מה שרשום למעלה , זה דברים שבשביל ההקלה שלי צריכים להיאמר ,
בקיצור , למרות שאני מרגישה צורך לרשום את כל האירועים האלה שקרו אחרי שכתבתי את הפוסט ,
ניראהלי שעדיף קצת לחכות ולראות לאן דברים מתפתחים ,
משמה אני אדע מה קורה איתי (: . חג שמח ושנה טובה לכולם , אין לי כוח לפרט אבל הטירה הייתה אחת המסיבות הכי כיפיות שהיו לי ,
הא כן ,
ורון דוקטור , מיכאל שפרלינג ?
א נ י - א ו ה ב ת - א ת כ ם .