לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יום יבוא ואהיה בלתי נראת.


זה מתחיל ב"אכלתי ארוחת בוקר גדולה" ונגמר ב"מזל טוב את גוססת"

Avatarכינוי:  take me for a walk

בת: 31

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

פרק 16- רצון למות גדול מהמוות.


דיברתי עם אימא שיחה מהלב ו.. אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב.
סיפרתי לה על אנה ומיה ו.. מה אני עושה איתן.
בהתחלה אימא נרתעה, אבל אחר כך היא הצליחה "להבין" את המצב ואמרה לי שזה חייב להשתנות.
לאחר הסבר מעמיק מצידה הבנתי שהיא צודקת.

אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב אחרי השיחה הזאת, זה כמו.. אבן ענקית שירדה לי מהלב.
השיחה עם אימא עזרה לי להבין שכל העניין הזה פוגע בי ושאני צריכה להפסיק.
סינדרלה... לרגע האמנתי שהיא אמיתית, אך לא.
סינדרלה זוהי רק דמות מצויירת, דמות שיש עליה סרט, דמות שיש עליה ספר, דמות שבנות חמש מעריצות.
-
אחרי ההבנה הזאת, ההרגשה כבר לא כל כך טובה.
אני מנחשת שאפשר להבין זאת ושכל פסיכולוג בגרוש היה אומר
שאני מרגישה רע בקשר לזה בגלל שהערצתי משהו שהתגלה כמזויף לאחר כל כך הרבה שנים.
הבנת הדבר הזה גרמה לי לחשוב על חיי ועל כמה שהם ריקים וחסרי תחלית.
כמה שחיי חסרי משמעות, חסרי.. חיים.
התחלתי לחשוב לעצמי 'הם שווים?'
-
רציתי לדבר פעם אחרונה עם אנה ומיה, לסגור מעגל.
רציתי להגיד להן תודה.
רציתי להגיד למיה במיוחד, תודה שהיית שם אבל חבל- זה נגמר.
ולאנה, הו... אנה היקרה- תודה על כל החודשים שגרמת לי להרגיש רע בקשר למשקל, תודה על החודשים שבהם סבלתי כל כך, תודה על החודשים שבהם בכיתי יום וליל, תודה על החודשים שלא יכולתי לתפקד, תודה על החודשים שבהם הרסתי את גופי, אבל תודה מכל על שהיית שם בשבילי.
נכתב על ידי take me for a walk , 31/5/2008 19:54  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של take me for a walk ב-2/6/2008 22:28
 



פרק 15- אנה כועסת.


אני מפרסמת שוב את ההודעה כי.. אני רואה שיש קוראים קבועים אבל.. לא היה מענה לשאלה אז.. שוב.
את את\ה קורא\ת פה קבוע. תרשום\תרשמי בתגובות ואשים אותך בקוראים קבועים. תודה.

******


אחת התכונות שאף פעם לא אהבתי באנה זו את היכולת שלה לדעת הכל.
לא משנה אם סיפרת לכמה אנשים או, ששמרת את זה ממש בשקט בינך למישהו אחד- היא תדע.
לא משנה כמה תסתירי, תחביאי, תנברי באדמה- היא תגלה.
כמו תמיד.. היא גילתה.
*
יום אחד שהייתי עם מיה ראיתי את הבעת פניה משתנה משמחה למפוחדת.
לא הבנתי מה קרה עד ש..
הסתובבתי וראיתי את אנה.
שמחתי אבל לא הראתי זאת על פניי, שמחתי כל כך עד שזה כמעט ברח.
במקום להראות את שמחתי רק עמדתי שם, מתבוננת ובלי ששמתי לב זה יצא: "מה את עושה פה?"
אנה התעלמה ממני, כאילו לא הייתי שם, אוויר.
"מיה, בואי עכשיו" אנה כל כך כעסה אבל היא שלטה בעצמה, זה היה כל כך מוזר, היא כעסה אבל.. ברוגע.
מיה מיד התרוממה והתחילה ללכת לכיוון אנה במבט מושפל.
בכיתי, לא יכולתי להתאפק.
בכיתי ובכיתי, ואנה התעלמה ממני, המשיכה בשלה כאילו, כאילו... אני מתה, לא חשובה.

לבסוף לפני שהלכו, אנה הסתובבה ואמרה לי "התקדמת יפה. תמשיכי כך."
כל כך שמחתי, אבל שוב, באיפוק פשוט אמרתי לה "תודה".
הן הלכו להן ואני, אני פשוט שמחתי ובראשי רצו להן מחשבות
'היא יודעת שאני פה, אולי גם היא מתגעגעת, אולי.. ורק אולי, נחזור להיות חברות'.

נכתב על ידי take me for a walk , 30/5/2008 16:15  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של take me for a walk ב-31/5/2008 11:14
 



פרק 14- היי, חזרת.


קמתי מהמיטה, רציתי לעשות ספורט,
אך יודעת שלא יכולה, בשביל אימא.
הבטחתי לה לא לחזור לזה.
קיוויתי שאבא יחזור, עכשיו שאני בסדר.
קיוויתי, זה לא ממש עזר.
ניסיתי להישאר חיובי, משכנעת את עצמי שזה רק לטובה.
'אבא יחזור שתהיי בריאה'
אני בריאה? הייתי חולה? למה הן לא פה איתי, תומכות?
אני צריכה אותן יותר מתמיד, עכשיו שאימא ואבא כבר לא ביחד, פרודים.
-
הלכתי להתקלח, שיצאתי ראיתי את האסלה.
מיה ישבה לידה, הייתי מופתעת.
"חזרת..." אמרתי לה מופתעת ומאושרת.
"לא יכולתי להשאיר אותך כך, את צריכה אותי, אנה כבר לא חשובה, לא ברגעים כאלו."
"התגעגעתי מאוד, היית חסרה."
"התגעגעתי אלייך גם, הייתי זקוקה לך, אך פחדתי מול אנה."
"איפה היא?"
"אני לא יודעת. אם היא באה אל תגידי שדיברתי איתך."
זה היה מגעיל מה שהיא אמרה, אבל לא הפריע לי, הייתי זקוקה לה מספיק כדי לא להיפגע.
הו... הגעגוע נעלם אט, אט.
ירדתי עם מיה למטה, אימא לא הייתה בבית.
הוצאנו אוכל מהמקרר ופשוט אכלנו, עוד ועוד.
עלינו למעלה, הקאנו יחדיו. זה חזר- ההרגשה הטובה, הפורקן. הכל פשוט חזר.
נכתב על ידי take me for a walk , 25/5/2008 18:55  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של take me for a walk ב-30/5/2008 07:09
 



פרק 13- "מבטיי אמרו לי"


מבטיי אמרו לי

מבטיי אמרו לי שאני דוחה.
מבטיי אמרו לי שהיא פשוט יפה.
מבטיי אמרו לי שאני צריכה לרזות.
מבטיי אמרו לי שהיא פשוט שלמות.

ראיתי אותה,
יושבת לבד.
התקרבתי טיפה,
והנה היא בוכה.
"מה קרה לך?" שאלתי.
"אני מעדיפה ש.."
מה קרה לך?" המשכתי.
"אני פשוט מגעילה."

"הקאתי הכל, אכלתי המון,
ובאיזשהו שלב, הפסקתי זאת ועוד."
"מה עשית?"
"יש הרבה לומר."
"התמשיכי לספר לי?
"אמשיך" והיא בוכה.

"הכל התחיל לפני שנה ואף אחד עוד לא ראה.
הלכתי לי למטבח פתחתי את המקפיא,
הוצאתי קרח, קוביה.
פתחתי את המקרר,הוצאתי סיר של עוף,
ואז פשוט התחלתי לאכול.. עוד ועוד.
רצתי לי לשירותים דחפתי אצבעות,
הכל יצא הרגיש לי.. כל כך טוב.

כעבור חצי שנה...
מישהו קרא לי שמנה.
הפסקתי לאכול, הכל.
אכלתי בסביבות ה200 קלוריות,
אך לפעמים נכנעים, אוכלים יותר.
עוד ועוד.
הקאתי כמה שאפשר,
עדיין לא קלטו.
ירדתי ל40 והגובה... 1.67 לפחות.

כולם חשבו שזה בגלל שאני גובהת,
למרות שבטוחים ששוקלת יותר..
אני... שמה בטריות, שותה מים הרבה.."

וככה המשיכה לדבר והרבה,
עד שלא יכלה יותר.
הצעתי לה חתיכת גזר,
אך אמרה שזה משמין.
שאלתי אותה
"מה עם כל מה שסיפרת עכשיו?"
היא קמה, הכחישה פתאום.
היא הסתכלה עליי,
ניגבה את הלחי ואמרה
"עזבי. תמחקי את הכל."
היא הלכה והלכה.
ואני שכחתי
לא ראיתי אותה מאז.
כעבור חודשיים היא מתה.
היא כתבה לי פתק.
"למה לא עזרת לי, נתת לי לוותר."

היא רצתה שאציל אך לא הבנתי.
היא רצתה שאהיה שם,
אך פשוט ברחתי.
היא פתחה את ליבה,
את כל מחשבותייה
ואני, פשוט התעלמתי,
לא סיפרתי.
הרגתי אותה.
נכתב על ידי take me for a walk , 19/5/2008 16:31  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של take me for a walk ב-25/5/2008 18:55
 



לדף הבא
דפים:  

3,172
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtake me for a walk אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על take me for a walk ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)