"אהוב יקר .
לא עצרת אפילו לראות ,
כמה זה כואב לי .
אהוב יקר .
לא השארת גם לא זיכרון ,
שיהיה לי , בלילה קר .
הכל ידוע מראש ,
אבל נשכח מהלב ,
שלאהוב אותך ,
זה להסתכן בכאב ,
אהוב יקר ..
אתה רואה את השלכת ,
וזה .. זמן ללכת .
זמן ללכת .
הכל ידוע מראש
אבל נשכח מהלב
שלאהוב אותך
זה לשלם בכאב
אהוב יקר
זה לא אתה שמשתנה לי.."
המילים כל כך מדברות עליי .
ועליו .
פאק, דווקא בו הייתי צריכה להתאהב ?
עוד חצי שנה הוא עוזב את הבצפר במילא .
מה אני אעשה בלעדיו ? בלי לראות אותו מחייך , מדבר עם החברים שלו בהפסקות ..
עכשיו הוא הולך לצבא . ומה איתי ? ילדה מסכנה שקטנה ממנו ב3 שנים .
נהפכתי להיות פתטית . כל כך פתטית ..
אני שונאת אותו מרוב שאני אוהבת אותו .
אני מצטערת שהתחלתי ככה בלוג . הייתי חייבת לפרוק .. מבטיחה שבשאר הפפוסטים אני אוסיף
פיקסלים , וכפתורים וכל השטויות ואני גם אעצב תרשימות . אבל בינתיים ..
שמי הוא לילה נייט, שם בדוי. לאהובי נקרא .. ניר כהן, שם בדוי . הוא בכיתה י"ב . אני בכיתה ח' .
פתטי הא ?
אתם לא מבינים עד כמה ..