תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

בריאות

לפני מספר ימים התגלגלתי במדרגות של הבונקר.

על הגב.

מאז כואב לי כשאני הממ...זזה.

נחכה עד יום שלישי ואם לא יעבור נלך לצילום.

העיקר שאין נזג ממשי.

מזל שיש ביטוח בצה"ל.

תחקיר כבר בדרך.

רוע.

בשלב מסויים אני כבר לא יכולה לסבול את האנושות.

עוד קשישה שהמטפלת שלה התעללה בה.

איך אפשר? איך אפשר?

אני רק נזכרת בסבתא שלי ורוצה להאמין שהמטפלת שלה לא עשתה לה דברים כאלה.

הרוע האנושי חוצה גבולות שוב ושוב ושוב.

אני כבר לא מסוגלת להסתכל לתוך הכתבות האלה ולדמיין מה קרה שם.

נואשת וקרה כאבן עוברת למדור האופנה.

רק לא לחשוב על זה.

יום פתוח

מה שגיליתי ביום הפתוח של ת"א:

- ממש רואים את ההבדל בין סוג האנשים שהולכים להרצאה באדריכלות לבין אלו שהולכים לפסיכולוגיה. בפסיכולוגיה גם מתלבשים פחות טוב.

- סביר שלא אתקבל למדעי המוח, ואם אתקבל למדעי המוח כבר אלך לרפואה.

- אם לא אתקבל למדעי המוח- אלך לפסיכולוגיה- ביולוגיה ללא קשר למדעי המוח.

- בסה"כ אני רוצה תואר שני בפסיכולוגיה ולא להמשיך במחקר מוחי.

- עדיף ניסויים בבני אדם מאשר ניסויים על בעלי חיים.

- כדאי לי ללמוד לפסיכומטרי בטפטופים, כבר עכשיו.

עמית

עוד מעט שנתיים יחד,

ורק עכשיו אני מתחילה להיקשר אליו באמת.

הרבה מזה קשור למראה חיצוני. וגם לפריז.

קצת מפחיד אותי שהוא ישאר בצבא עד רב- סרן נכון לעכשיו.

אחרי זה, הוא כבר לא יצא משם. עד הפנסיה.

לפחות זה כסף טוב.

אני באמת מחפשת את הבנאדם לבלות איתו את החיים. הוא נראה כמו בנאדם טוב לזה.