פוסט ראשון, איזה כיף.
אז ככה, קצת עלינו. אנחנו שני ילדים עם המון חיים שממש מעניין להם, ולכן הם החליטו לאכול עוגה. בינתיים, הם גם כתבו סיפור נפלא על הלהקה הכי טובה בעולם. ולפני שמתחיל הסיפור, קצת רקע:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%96%D7%9D
תמונה שעלתה בטעות כשחיפשנו בגוגל "טוקיו הוטל בוץ"- http://st.blog.cz/t/thth.blog.cz/obrazky/10096602.jpg
סצינה של חברי הלקה בבוץ [התמונות הן לא לצפיה של ילדים מעל גיל 18 ונשים שאוהבות שקדי מרק]- http://blog.tapuz.co.il/dialm/images/53211_17.jpg
פרק 1- ענק בטעם רמזור
"הי, את שם, עם החזה הקטן!"
ביל הסתובב וחייכה חיוך מטומטם. "עוגה!" הוא צעקה בקול הפעמונים שלו, וחמש בנות לפחות הסתובבו כדי לזהות את מוצא הקול. מיד כשהן זיהו הן התסובבו וברחו בבהלה, במחשבה שדורבן מוכה כלבת טורף קוקסינל. ביל גיהק, ומאחוריה לא עמד אחר מאשר הענק הירוק. הוא חייך אל ביל חיוך מטומטם עוד יותר. "את רוצה להיות חברה שלי?" הוא שאל בקול צרוד ובהבל פה, כשעל פרצופו הסגול הבעת שאלה.
"לא כל כך מהר!!!!!11314" נשמעה הצעקה, ונער עם ראסטות, סייד ליפ ובזוקה נחת מגג הבניין הקרוב. "היא הולכת איתי!" הוא הסתכל על ביל וניסה להסתיר את זיקפתו, אך הוא לא מצא אותה.
הנער כיוון את הבזוקה היטב, ושיגר את הטיל בדיוק מוחלט אל שדיה של ביל, אך הם התחמקו. ביל נלחץ, אך התעשתה מיד וקפצה אל תוך שלולית בוץ קרובה. "קוראים לי טום1!!!" צעק הנער עם הסייד ליפ וקפץ לתוך השלולית. הם התגוששו שעות ארוכות, ואז באה השאלה המתבקשת. "טום.. למה זה קיצור?" שאל ביל, שלא הבינה מה קורה. "ליורם גאון" אמר טום באושר עילאי, והמשיך להתגושש עם אחיו. בינתיים הענק האדום המשיך לשנות צבעים.
~~~~
ותגיבו נעצה, זה מחרמן אותנו. 333><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
