| 5/2008
דרך אינסופית.
התחלתי ללכת,
בדרך אינסופית.
מסלול החיים שאינו נגמר.
בדרך היו מכשולים רבים,
אבל עברתי אותם.
בלי שום קיצורי דרך,
המשכתי במסלול.
לפתע ראיתי אותך.
שוכב על ספסל אינסופי,
ומחכה שמישהו יבוא ויעזור לך,
לעבור את המכשול שלא הצלחת לעבור.
עיניך עצומות,
שיערך עף עם הרוח,
אתה מצמיד רגליך לבטנך בכדי להתחמם,
ואני מתיישבת לידך,
נחה מהדרך הקשה שעברתי,
מביטה בך,
מביטה בפניך היפות,
מלטפת את שיערך,
ועיניך נפתחות.
מביטה לתוך עיניך הכחולות,
והחיוך המקסים שלך.
אני שואלת אותך אם אתה צריך עזרה,
אתה מבקש שאני אעזור לך לעבור את המכשול.
אנחנו עוברים ביחד,
מחזיקים ידיים.
הדרך נהייתה קשה יותר.
מלאה באבנים,
השביל צר מאוד,
יש ערפל באוויר,
לא רואים כמעט כלום,
רק את הדרך הארוכה ההיא,
שנמצאת רחוק מאיתנו,
אנחנו מביטים אחד בשני,
בלי לומר מילה,
ואני מרגישה איך ליבי דופק חזק,
הערפל נעלם,
זרחה השמש,
השמיים כחולים כמו העיניים שלך,
הציפורים מצייצות,
ואנחנו רק מביטים אחד לשני בעיניים,
בלי לומר מילה.
לאחר שתיקה ארוכה,
החלטת להגיד משהו.
אמרת לי שאתה אוהב אותי,
ואני רק חייכתי.
פרפרים עפו מסביבנו,
והאושר שהציף את בטני דיגדג אותי מעט.
המשכנו ללכת.
הדרך היא אינסופית,
וכך גם האהבה שלי אליך.
הלכנו ימים ולילות,
מחזיקים ידיים.
השמש שקעה עכשיו,
והתרחקת ממני.
לא הבנתי מה קרה,
הרי אנחנו מאוהבים.
עזבת את ידי,
ואמרת להתראות.
הלכת בקיצור דרך,
המסלול כבר לא נראה מיוחד בלעדיך.
אבל החלטתי להמשיך בדרך שלי.
הלכתי ימים,
הלכתי חודשים,
הלכתי שנים,
ולפתע ראיתי אותו,
שוכב על ספסל אינסופי,
ומחכה שמישהו יבוא ויעזור לו,
לעבור את המכשול שלא הצליח לעבור.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
