השעה 12 וחצי בלילה, כואבת לי הבטן מהסושי הלא מוצלח שהכנו בבית, מחר אני מתחילה ללמוד ב7 וארבעים ומן הסתם אני לא באמת אקום לשעה הזאת. עוד כמה ימים נגמר בית ספר ומתחילים עם מערכת תגבורים ומחר כנראה אני הולכת להציג את עצמי אצל המנהל של הבורגרנץ' ואני מתה מלחץ אז בהצלחה לי~ אני שומעת פלייליסט של סקיסור סיסטרס שבזמן האחרון ממש התמכרתי אליהם, הם מעולים ~! נוסיף גם איזו המחשה למענכם וזה עם ליריקס בכוונה:
אני כועסת על עצמי שאני לא משקיעה כרגע את כל כולי בלימודים כי בכל זאת נשארו חודשיים של מתכונות ובגרויות וזה הכל. 12 שנים למדתי ועכשיו לזרוק את הכל לפח? כנראה שהתשובה היא כן... כבר לא כל כך אכפת לי אם הציון שלי יהיה 70 או 90, רק שתהיה לי תעודת בגרות מלאה. אחרי הכל, אף אחד לא באמת מסתכל על התעודת בגרות לא? אלא הרבה יותר על הפסיכומטרי. ובמקרה שלי אני מתכננת על בית ספר כזה או אחר שקשור באמנות ולזה גם לא צריך מתמטיקה. טוב האמת שזה הכל תירוצים אני פשוט עצלנית ברמות שאני כבר אמורה להתבייש בהן ואני באמת מתביישת אבל אני כבר מרגישה בחופש, אני רוצה להנות, לא הרשתי לעצמי להנות 12 שנה ועכשיו כשאני יכולה אני מנצלת את זה בלי לחשוב על ההשלכות. מזל שלפחות מערכת שעות קבועה לא תהיה לי עוד כמה ימים כי לא הייתי עומדת בזה.
תיכף אמא תכנס פה ותגיד לי ללכת לישון ואני אגיד לה שעוד מעט למרות שאני באמת יודעת ורוצה ללכת לישון כדי להתעורר מחר אבל מצד שני אני תמיד מרגישה שאני מפספסת משהו כשאני הולכת לישון. הימים שלי תמיד רייקניים כאלה ולמרות שאם אני אשב עוד כמה שעות מול המחשב זה לא ימלא אותם אני עדיין יושבת פה ורושמת כל מיני שטויות חסרות פואנטה. אבל בא לי.. בא לי שעכשיו מישהו יתחבר למסנ ותהיה לי שיחה מעניינת שקצת תעורר לי את החיים המשעממים האלה וסוף סוף אני אלך לישון בלי ההגשה הזאת שאני מפספסת את החיים שלי.
בא לי להעיף לעצמי כאפה לפעמים. אוף
מתי כבר יהיה טוב?
קטע מהבגרות שלי.. זה גם מתאים ליום השואה שלא הזכרתי בכלל~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
