"הומואים זה אחלה, רק שיישארו רחוקים ממני."

"לא יודע... זה די מגעיל אותי. אבל זה לא שיש לי משהו נגדם... שיחיו בכיף אבל לא לידי." טוען נ'. ובצדק. לא תמיד צריך לחתור אחר מטרות חברתיות נעלות או להסתבך יותר מידי במחשבות. הומואים זה אחלה, רק שיישארו רחוקים ממני, זה פשוט מאוד. אז זהו, שכאן יש פרדוקס והוא מקפץ ומנופף אלינו בדגל הצבעוני שלו.

אז לפני שמתחילים עם הרצאה נוסח שיעור חינוך כיתה ח', נגדיר כמה הגדרות. רק כדי לא להתבלבל. הומוסקסואל: אדם הנמשך פיזית ומנטלית לאדם מאותו המין. משיכה מינית של אישה לאישה אחרת מכונה גם לסביות. טרנסקסואל: גבר הכלוא בגוף של אישה ולהיפך. לטה"ב: ראשי תיבות של לסביות, טרנסקסואלים, הומואים וביסקסואלים. את כל השאר תחפשו באינטרנט אני לא ויקיפדיה.

"למה כל ההומואים צריכים להיות כאלה נשיים? ולמה הם צריכים מצעד אם הם כמו כולם? ולמה דווקא בירושלים כדי לעשות דווקא לדתיים?  לא שאכפת לי מה הם עושים במיטה אבל שישאירו את זה שם, לא צריך לנופף בזה ברחוב...". אז שוב אני חייבת להסכים שגם כאן יש היגיון. לקוי מעט אבל כמו בכל דעה גם בה יש אמת. הבעיה היא שהדעה הזאת מוגבלת על ידי אגואיסטיות שאפשר להודות שרובנו חוטאים בה. כן, יש הומואים נשיים וכן, האמירה המרכזית של מצעד הגאווה היא לא שוויון. לעובדה שמצעד מתקיים גם בירושלים יש איזשהו אלמנט מתגרה ונכון, לנופף במיניות שלך לכל עבר זה לא כל כך הכרחי ולפעמים די מטריד את הסובבים אותנו. אבל למרות זאת, לא כל ההומואים נשיים, למעשה, זה שהומואים היחידים שאנחנו "מזהים" הם קולניים ונשיים בצורה קיצונית לא אומר שכל שאר ההומואים- אלה ש"לא רואים עליהם" או שמתחבאים בארון – נשיים גם כן. למעשה, כאחת שיודעת דבר או שניים על הקהילה החביבה שלנו, אני יכולה לומר לכם שיש הרבה יותר גייז "גבריים" משאתם חושבים. ולגבי המצעד? טוב, כמו שאמרתי קודם, האמירה המרכזית שמאחורי מצעדי הגאווה היא לא בהכרח שוויון, אלא יותר חגיגה של החופש והקבלה שחשה הקהילה הלטה"בית אחרי המון זמן שלא הרגישה שייכות, ערך כאנשים וגאווה עצמית. לפחות בעיניי. וחוץ מזה, אי אפשר להשיג את השוויון הזה שכולם מדברים עליו אם נשב כל היום בסלון עם התחתונים הורודים שלנו ונתלונן על כמה שכולם שונאים אותנו לא? צריך לקום ולעשות משהו משמעותי עם מסר חיובי תוך כדי משיכת תשומת לב, ואיזו דרך טובה יותר מקרנבל? נכון, אולי על הלבוש המינימאלי המאפיין אותו אפשר להתווכח וגם חלק מהקהילה עצמה לא מסכימה עם האופן שבו מתקיים המצעד אבל זאת עדיין לא סיבה להתנהג למישהו כמו לזבל. סליחה על הביטוי. ובקשר לקיום המצעד בירושלים אני אפילו מתביישת להגיב. כן, אולי 2.02 % מהמטרה שלו היא לומר לדתיים: "היי, אתם לא אוהבים אותנו, אז נתהלך ברחובות שכביכול שייכים לכם רק כדי לעצבן אתכם ולגרום לתקשורת לדבר עלינו" אבל 97.98 האחוזים הנותרים והמכריעים בהחלט מהמטרה שייכים לרצון של הקהילה לצעוד בבירת המדינה שלהם! מתברר שלמרות הכול, הומואים ולסביות יכולים להיות גם פטריוטים. לא יאומן כיסופר... (מי ביקש משחק מילים מתוחכם ולא קיבל!?). ועכשיו כמדומני הגענו לטענה שלדעתי גם החשובה ביותר כי בינינו, כל הקודמות לה היו תירוצים להתנהגות הומופובית אלימה ולא יותר. העניין הוא שזה פשוט לא פייר. החברה לא מדכאת מיניות ולכן לא צריכה להיות בעיה עם ביטוי מיניות הומוסקסואלית, לכלוא אותנו בחדרי השינה זה בדיוק כמו לכלוא אותנו בארונות. ואם מזה לא כל כך אכפת לכם, הנה פסקת סיכום שלמה ושוב, הכי חשובה לדעתי. רק בשבילכם J

אז למה שבכלל נחליט מרצוננו החופשי לנסות ולגלות אכפתיות לאנשים שלא קשורים אלינו ובלי להעליב לא מעניינים לנו את האיברים השונים והמשונים בגופינו? אז ככה, זוכרים את הפרדוקס הקופצני מלמעלה? מה שהוא בעצם ניסה להגיד לנו זה שאותם אנשים דווקא כן קשורים אלינו. לפי נתונים סטטיסטיים (משוערים כמובן), אחד מתוך עשרה אנשים משתייך לקהילה הלטה"בית. מה שרוב הסיכויים שלפחות אחד החברים שלנו, אחד האחים שלנו, הדודים, המורים ואני לא רוצה להבהיל אתכם אבל אולי גם אחד ההורים שלנו שייך להגדרה הזו. ואם אתם בכל זאת בטוחים שאף אחד מהם לא קשור אליכם, לא משנה מה הסטטיסטיקות או שום דבר אחר, יום אחד, כנראה, אתם תהיו הורים. וצר לי לאכזב אתכם אבל לא, להיות הומו או לסבית או ביסקסואל או טרנסקסואל זאת לא בחירה. כלומר... אם זה נראה לכם הגיוני שמישהו יבחר להיות מנודה מהחברה ומהמשפחה שלו אז ההיגיון הבריא שלכם מקסים בעיני אבל זה פשוט לא נכון. וכדי להבין מה המשמעות של להיות הורה לילד או ילדה לטה"בים אני אשאיר להרהורים פרטיים שלכם על ידי ניסיון להיכנס לנעליים של הילד, של ההורה ולצפות ב"תפילות לבובי" של הבימאי ראסל מלקהי, סרט מומלץ ביותר על בחור שאמו הקתולית מגלה על נטייתו המינית ובגלל הניסיון שלה "לרפא" אותו הוא מתאבד ומותיר אותה להרהר בטעותה ואמנע מלהוסיף יותר. באופן כללי כולנו בני אדם לטובה או לרעה ולא משנה מה תגידו, עם כל הקלישאה, אנחנו זה כל מה שיש לנו ולאהוב זה פשוט יותר כיף.