"תחילה חלמה על עליסה הקטנה עצמה: שוב היו הידיים הפעוטות
חבוקות על בירכה, והעיניים השוקקות היו תלויות בעיניה שלה והיא
יכלה לשמוע את צלילי קולה שלה, ולהבחין באותו טילטול קל ומוזר
של ראשה, המנסה להחזיר לאחור את שיערה התועה, שהיה תמיד
צונח על עיניה... אך בעודה מאזינה, או נראית כמאזינה, והנה נעור
כל המקום סביבה לחיים ונימלא ביצורים המוזרים, שיצאו מתוך החלום
של אחותה הקטנה.
העשב הגבוה שלרגיה רחש בעת שהארנב הלבן עבר בו בריצה
- העכבר הנפחד שרך את דרכו בתוך השלולית הסמוכה - היא יכלה
לשמוע את קשקוש ספלי התה, בעוד ארנב-האביב וידידיו מסובים אל
הסעודה-שאין-לה-סוף, ואת קולה המצוח של המלכה, המצוה לכרות
את ראשיהם של אורחיה בישי המזל - שוב היה העולל-החזרזיר מתעטש
על ברכה של הדוכסית, בעוד קערות וצלחות מתנפצות סביבם - ושוב
מלאו את האויר תרועות הגריפון, חריקת עפרונו של החרדון על לוח-הצפחה
וקולן הנחנק של הקביות המדוכאות, כשהם מתמזגים ביבבותיו הרחוקות של
הכמו-צב האומלל.
הנה כל הוסיפה לשבת בעיניים עצומות, מאמינ-לא-מאמינה כי בארץ-
הפלאות היא, אף שידעה כי אין לה אלא לפקוח עיניים והכול ישוב להיות
מציאות משמימה - העשב ירחש רק לנשיבת הרוח, והשלולית תעלה אדוות
לניע גבעולי הסוף - קישקוש ספלי התה יהפך לצילצול פעמוני וצוחותיה הצורמות
של המלכה לקולו של נער-הרועים - ועיטושו של הפעוט, ותרועות הגריפון וכל
שאר הקולות המוזרים יתחלפו (זאת ידעה) בבליל קולות-הרעש של החוה
רוחשת-העמל - בעוד געית הבוקר הרחוק תבוא במקום יבבותיו הכבדות של
הכמו-צב.
לבסוף ציירה לעצמה איך אותה אחות קטנה שלה תהיה אך היא ברבות הימים
אישה בוגרת; ואיך תנצור בקרבה בכל שנות בגרותה גם את הלב התם והאוהב
של ילדותה; ואיך תאסוף סביבה ילדים קטנים אחרים ותצית בעיניהם שלהם ברק
נלהב בסיפורים מוזרים לרוב, אולי אף בחלום ארץ-הפלאות משכבר הימים; וכיצד
ירטוט ליבה מול כל תוגותיהם התמות, אך תמצא עונג בכל שמחותיהם התמימות,
בזכרה את ילדותה שלה, עם ימי הקיץ המאושרים."
נמ..
זה הדף האחרון בספר "עליסה בארץ הפלאות" בעברית (הגירסא שיש לי בבית ~~").
העתקתי אותו לכאן מילה במילה.. סתם כי אני חושבת שהוא מהמם ^^
מקווה שנהניתם D:
dark~shit
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
