אם רק תיתן לי יד

היי :)

אני ליאור וזה בלוג הסיפור החדש שלי....

בלי הרבה הקדמות מיותרות

אני רק רוצה לומר שאת המפריד לקחתי מפה:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=496840&blogcode=8050819

ועל התמונה והכל יש קרדיטים ברשימות...

אם אתם אוהבים את הסיפור והכל אתם מוזמנים להירשם התור מנויים

(כל מי שנרשם כמנויי מקבל חתימה בתור בונוס קטן:))

וגם לקוראים קבועים

(גם למי שנרשם לקבועים, שזה אומר לקבל עידכון בבלוג על כל פעם שיש פרק חדש, מקבל חתימה)

רק שתדעו יש לי כבר 4 פרקים בטיוטות P=

אז בלי בלבוליי מוח

פרק ראשון...

פרק ראשון

"את? מכוערת? לא יכול להיות! את הילדה הכי יפה שיש פה, בבית חולים הקטן הזה!

את בקליי קלות יכולה להיות מלכת יופי או איזה דוגמנית על!"

אמר אורי לליבי, שהביטה בו כאילו היה איזה גיבור על.

היא העריצה אותו כל כך. היא הכי אהבה אותו, האחים במחלקה.

וגם הוא הכי אהב אותה מכל הילדות והילדים שבמחלקה.

ליבי אולי לא ידעה את זה, אבל כל פעם שהוא היה מדבר איתה על מצבה דמעות היו נכנסות לעייניו.

היא הייתה ילדה כזאת יפה.ולמרות שלא כולם יכלו לראות את זה מאחורי פנייה הפצועות אבל אורי יכל

היא ילדה כל כך מיוחדת ועם אופי כזה אמיתי וכנה. והיה בה משהו נורא בוגר.

משהו שאורי לא יכל לראות אצל שאר ילדיי המחלקה. בכלל אצל שאר ילדים בניי שבע. 

הוא היה כל כך עצוב על זה שהיא הייתה צריכה לסבול את כל מה שהיא סבלה.

כולם יודעים שהמלקה הזאתי בבית החולים היא המחלקה הכי נוראית.

"מחלקת הילדים לכווית חמורות".

בדרך כלל כשמגיע מתנדב חדש או רופא או אח, קשה להם להביט בילדים כי זה גורם לכאב כל כך גדול.

הם גם לא יודעים בדיוק איך להתנהג. ומה יהיה נכון ומה לא נכון להגיד.

זה קשה בהתחלה.

אבל הקשר התמים הזה בינו לבין ליבי הקטנה היה קשר שלא היה לו או לאף אחד אחר במחלקה עם אף אחד מהילדים האחרים.

היא ישבה לו על הברכיים והתבוננה לו ישר לעניים.

היא כאילו ראתה משהו שם.

היא ראתה איך המחשבות מתרוצצות להן במוחו של אורי.

היא העבירה את ידה על לחייו ונתנה לו נשיקה על המצח.

היא הייתה כל כך בוגרת.

הוא ליטף לה את היד והביט בפנייה.

כל צידם היימני היה שרוף.

חצי מכרכפתה הייתה שרופה ועוד לא היה עלייה שיער.

מאז שהיא הגיעה לבית החולים, לפני חמישה חודשים, היא כבר עברה שיפור עצום.

כשהיא רק הגיעה היא נראתה נוראי.

כל פעם שאורי הסתכל עלייה בשבועות הראשונים הוא כמעט בכה.

"אורי. אתה יודע אוליי מה שלום אמא שלי?

היא עדיין ישנה?"

אורי לא ידע מה להגיד.

מקווה שאהבתם... זה עדיין לא ממש מובן אבל שיהיה P=

אוהבת המון

ליאור