Dear Prudence

אנחנו עוד פה? הקיום האלטרנטיבי הזה שנקרא ישראבלוג עוד קיים?

מפתיע. הייתי בטוחה שהכל כבר נמחק ונשרף.

מסתבר שהכל רק קפא בזמן. כמו צ׳רנוביל כזה, רק בבלוגים.

הממשק, העיצוב והפוסט האחרון שלי, נותרו כפי שהם, ורק תחושת הפרידה נעלמה.

אז ישראבלוג עוד פה ואיכשהו גם אני.

יש בזה משהו מנחם. מרגיע. כאילו ישראבלוג הוא סוג של סלע ענק שלא יזוז לעולם.

ואני מתחתנת בסוף השבוע הזה. 

והלחץ גואה, החרדה משתקת אותי כבר שבועות, אבל גם ההתרגשות נדחפת שם דרך כל הסדקים שעוד נותרו.

ואני חייבת לסיים את הנאום שאקרא בחופה,

ופתאום דווקא אני, זו שתמיד מוצפת רגשות ומילים, לא מצליחה לסיים את הטקסט.

אז הנה, גם פה אין סוף. ואולי זה בסדר להשאיר דברים פתוחים.