יום כיפור מחר ואני לא צם. בהתחלה חשבתי אולי גם לנסוע לתל אביב באופניים בכבישים אבל החלטתי שזה כבר יותר מידי. קניתי לעצמי שני ספרים כדי שיהיה מעניין. יש חדש ליוכי ברנדס ככה שהשמטתי הכל וקניתי אותו. אפילו לא הסתכלתי על העלילה אלא רק ביציאה מרוב שאני מתחבר לסגנון הכתיבה השואב שלה. היא הסופרת היחידה שאני קראתי את כל ספריה.
אני החטלתי שאני רוצה לעבוד במשהו מאוד ספציפי. אני שמח על ההחלטה.
שקט נפשי הוא משהו שאני מאפיין את עצמי בו כמעט תמיד. גם כשהים רוגש אני משתדל להיות האדם הרגוע שאני שואף להיות ולקבל החלטה שפויה והכי נכונה. אני יודע שיש לי אורך רוח אבל גם לאדם סבלן יש גבולות. החלטתי שאני משחרר ממה שאני לא מצליח בו לא כי ככה לא אפגע, כיוון שלבכות על מה קרה אפשר בלי סוף. חוויתי, עברתי, הייתי, הפנמתי והמשכתי. אני התחלתי לשחרר יותר, לא יותר ללחוץ.
התהליך הוא ארוך אבל הוא קורה.
שיהיה כיפור שקט לכולנו. השקט של כיפור ממכר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
