גאות ושפל

יש לי וידוי לעצמי. בסתר ליבי אני מת על הפסקולים של דיסני. אני אוהב את שירי הנושא של הסרטים שגדלתי עליהם כשהם היו בקלטות. אני לא אשכח את זה שאמא שלי אמרה שהקלטת וידאו של מלך האריות עלתה 96 שקל, וזה היה הרבה כסף לדבר כזה וגם שיא הטכנולוגיה. היה לנו וידאו חמישה ראשים!

כשהתבגרתי התוודעתי למילים והבנתי אותן בגרסה הלועזית(אני גדלתי על העברית). לא מזמן הזדהתי עם מישהי בעבודה על משהו שטותי. אמרתי לה שאני ראיתי את סרטי דיסני בעברית והיא הרימה גבות ואמרה שגם היא. היא אמרה שהחברים שלה עיקמו את האף מאחר והם ראו את הגרסה הלועזית(אנשים עילאיים ומתנשאים-ראה ערך בפייסבוק). אני לא הפסקתי לצחוק שם.

נחזור לדיסני. בכל אופן, השירים שלהם תמיד היו ותמיד יהיו. הם אף פעם לא ימאסו ותענוג לחזור אליהם מידי פעם. מעדכון לעדכון של ספריית המוזיקה אני מבין שאין על הישנים והטובים, הם פשוט על-זמניים.

היום הייתי במסיבת הבריכה הראשונה שלי. אני באתי על בטן ריקה ושתיתי קצת יותר מידי. את מרבית האירוע העברתי על המושבים עם בטן רוקדת ובלי יותר מידי תנועה. לקראת הסוף קצת טבלתי במים אחרי שחזרתי לעצמי. היה כיף למרות שלא נהנתי כמו שרציתי. אני הבנתי שאני נמצא במקום טוב בחיים שלי, בינתיים.