חודש אוגוסט עכשיו, אמצע החודש, ואני כבר שם לב כמה ימים שהקיץ מתקצר מתחת לרגליים שלי. הימים נהיים יותר קצרים. פעם השמש שקעה בשמונה, היום היא שוקעת בשבע וקצת. הפרחים מהעץ שלנו, שהוא הכי גדול בשכונה, התחילו לנשור לקראת החורף. בלוח העברי אנחנו באלול חג הסליחות ואיתו מגיעים ראש השנה, החגים ושאר תחושות של התחדשות. אני גם גיליתי שהרבה עוזבים בעבודה, לפחות שני אנשים שאני ממש אוהב. חשוב לי שיהיה לי מעניין במקום העבודה אבל בגלל שאני שם ורק שם במהלך זה של חיי, חשוב לי שאני אהיה מוקף באנשים שאני אוהב להיות לידם. אני יודע שזה קצת נדוש וילדותי אבל זה טבעי שאני ארצה חברה טובה בסביבה שלי.
על הקשר עם אמא אני חושב מידי פעם בהבלחות רחוקות אחת מהשניה. אני רואה את זה כמשהו רחוק ואני לרוב לא מרגיש חסך. אני יודע שטוב לי במקום שאני נמצא בו כרגע.
השבוע יצא לי לעשות הרבה אופניים ואני שמח מזה שיש לי את הכוחות לנסוע עליהם ישר אחרי העבודה, כי זה לא ברור מאליו אחרי שאני קם בארבע וחצי באותו הבוקר. יומיים רצופים לא עשיתי ספורט ואני הרגשתי רע עם עצמי, אני שמח על כך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
