גאות ושפל

אני כבר הרבה זמן משריש את המשפט שאומר: ׳עלי לצאת מנקודת אנחה שמה שאני יודע היום מחר יכול להשתנות׳. את הודעות הרצון לסגור את ישרא אני קראתי ואני לא האמנתי. אני חושב שהמקום הפך להיות מוסד ישראלי. אני מקווה שהכרישים בראש המערכת יבינו שהוא לא סתם מקום של מתבגרים ויבינו שיש נפש מאחורי כל אחד שמחליט לשתף פה. בנימה אישית אני רוצה לומר שאם באמת יקרה הדבר אני אהיה ממש מאוכזב כי זה באמת בית שלישי או רביעי שהיה לי במהלך חיי(תלוי מתי). 

בעבודה הכל בסדר וזה טוב לי. אני אוהב את השגרה הנינוחה הזאת. בחמישי היה ממש נשף מטעם העבודה ופעם ראשונה שלי שהוצאתי 300 ש״ח על מכופתרת של ראלף לורן. היה מעולה ונראתי סוף. האנשים היו יפים והיה כיף לראות אותם ולהנות עם הרבה פרצופים מוכרים. אני הודהמתי מכמות האנשים שאני מכיר מהעבודה ולאיזה מקום אני הגעתי. 

עריכה: 

22:32

אחותי הקדישה לי שיר של סינטרה פני כמה זמן, היום זה היה של ליר דנינו(לא מכיר בשיט) והחלטתי שאני אוהב אותה יותר משאני מוכן להודות. בכלל, המשפחה שלי תופסת חלק יותר רציני ממה שאני חשבתי בתחילה.

והיום לא היה לי רק יום בסדר, היה לי יום נהדר. זאת קלילות לא מתאמצת מדבקת. מזדחלת ללב ויוצאת החוצה כחיוך.