לורן היל. בעבודה הראשונה שלי אחרי תיכון הייתי מנקה כלים בבית קפה קטן. זה החזיק בדיוק שבוע וחצי אבל יצאתי משם בתובנות רבות. הבוסית היתה בהופעה חיה של לורי והיא דיברה עליה כאילו חזתה בהתגלות. היא סיכמה אותה כמלכה ואני נוטה להסכים עימה. כמובן שעוד לפני המפגש איתה הכרתי את האיכויות של הזמרת אבל אחרי המפגש עם אדם שממש תופס ממנה יצאתי קצת בר מזל. אני קיבלתי את הרושם שהזמרת הזאת היא אישיות שממש שווה לראות.
כשהייתי חייל היא הגיעה להופעה יחידה באמפי שוני/רעננה ואני הייתי שעה נסיעה מאילת. ידעתי שאני אצטער על זה שלא עשיתי שמיניות באויר בשביל להיות במעמד הר סיני המדובר אבל לא הפנמתי זאת ברצינות באותו הזמן. בשנים לאחר מכן אני זוכר שהכתי את עצמי על חטא בכך שהייתי צריך להיות שם. אולי אם יצא לי, או יבוא לי, אני אעשה שמיניות באויר בשביל לקיים את החלום הנהדר.
לורן לשבת.
אני מתחיל להפנים את האוטודידקטיות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
