גאות ושפל

ואז הגיעה יובל.

אני יודע זה לא יימשך. היא לא פנויה. הייתי אצלה בבית ואנחנו בלתי נפרדים. ההורים שלה מתים עלי והיא יודעת עלי ה-כ-ל. אני חש רגשות אליה אבל לא כאלה שיתממשו גם כי אני יודע שזה לא זה, אולי בעתיד.

תקופת המבחנים מתקרבת ואני מרגיש את הלחץ כבר עכשיו. אני לומד כמו משוגע. היום בוחן, מחר בוחן. אני נותן לעצמי קצת שקט שעה, לפני שהיא באה אלי ואנחנו עוברים על נושא איזו שעה. 

בשישי אזכרה לסבתא, אני מתגעגע אליה.