פסקול:
הרבה השתנה. אני התפטרתי מהעבודה היום אחרי חודשיים, בערך. לא עבדתי שם הרבה אבל כשהייתי היה כיף ומעניין. למדתי להתחבר לחלק מהחבר׳ה. אני מצאתי משהו קרוב יותר אלי וכזה שאני לא עובר את כל ירושלים ובעלה בשביל לנסוע למקום העבודה. אהבתי את האנשים אבל איכשהוא אני מרגיש לא קשור שם כי העבודה היא עם אנשים שאין לי נושא שיחה איתם. זה יישמע קצת משתחצן אבל אני באמת מרגיש שיש סוג מסוים של אנשים שאני יכול לדבר איתם באמת וכאלו שיהוו לי אתגר. אני יוצא שחצן רצח וזה מגעיל אותי, פאק איט.
כמעט וסיימתי דוח שואתי במעבדה ואני מרוצה על כך שסוף סוף זה ירד מהראש שלי, לפחות עד המעבדה הבאה וגם בה, סביר להניח, אקלל את המדריך השבור התורן שדורש שנגלחץ לו את הנעליים. פוצים עם קקטוס תקוע באחוריהם.
סופ״ש עכשיו, אני עולה למיטה, חושב על הים של מחר, על ה-4 ק״מ של היום שדפקתי בזמן מדהים של 19 דקות ו-30 שניות, על השמש שתהיה ועל הפאקינג רודי פרוג׳קט שאני כל כך אוהב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
