פסקול:
היום יום בעל לא מעט משמעויות. זה מתחיל בכך שהיום חל יום ההולדת של החבר הכי טוב שלי, אנחנו מכירים מהצבא, בערך חודש אחרי שהתחלתי את הצבא עד עכשיו. אחד האנשים הכי קרובים אלי בחיים. כאשר פחד שחברה שלו, שלא ידע שתהפוך להיות אישתו לעתיד, בהיריון הוא בא אלי. כאשר רצה עצה אמיתית, לא מחברים/משפחה קרובה אלא מאדם שבאמת מכיר אותו, הוא בא אלי. אני אוהב אותו.
דבר נוסף שקרה הוא שהיום הודיעו אירוסמית׳ שהם יתפרקו לאחר סיבוב ההופעות הנוכחי. זה גרם לי לצביטה כי אני אוהב אותם, הם הלהקה הראשונה שבאמת התחברתי אליהם כמתבגר ׳בועט׳. אהבתי את זה שיש להם מוזיקה שמחה יותר בהשוואה ללהקות האחרות של זמנם שקראו לקרוע וורידים. אהבתי את זה שהם נדמו לעל-זמניים, נטולי גיל, כאילו הם תמיד ישארו בסביבה.
היום מייקל ג׳קסון מת, גם אותו אני אוהב. אני חושב שהיה שם משהו עם הילדים הרי הוא לא פעם הועלה על המוקד. אני מאמין שהיה שם משהו אבל האדם מת, מה זה משנה עכשיו? אני מתחבר לשירים שלו, אלמותי שכזה. אני מחכה לשמוע מה עוד יש בהקלטות שהקליט אשר עדיין לא השתחררו לאויר העולם.
החלטתי לשים את הכוחות שלי על כוח, לא ריצה, להתחיל לעשות קצת ידיים, רגליים ובטן. ננסה קצת משהו אחר.
המבחן הלך לא טוב, כמו להתנגש בקיר במאתים קמ״ש בלי חגורת בטיחות. אני לא יודע איך היא עשתה משפטים, זה מקצוע חופר. לא פעם בזמן השיעורים המוקלטים צעקתי על המרצה ״מה אתה רוצה ממני?״ כאילו שהוא יצא ויתחיל להסביר לי מהמסך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
