גאות ושפל

פסקול:

בוא נכתוב על משהו אחר:

בגלל שאני בבון אני אוהב מכוניות, מכונות וכל דבר דומה. יצא לי לא פעם ללכת ברחוב ולהפנות מבט כאילו אני חייזר לעבר מכונית מיוחדת, לרוב ישנה. בהפסקות בין מיני התפתחות האדם (יש בנו בערך 5% ניאנדרטאל) לבין מודלים לאגנים סדימנטרים אני צופה בסירטונים ביוטיוב. יצא לי להיתקל באלו של המוסך של ג׳ון לנו. הוא חובב מכוניות ואחת מהם תפסה את עיניים. הוא עשה כתבה על אחת השייכת לחברה בשם singer ומה שקורה שם בערך הוא ככה:

לוקחים דגם ישן מאוד של פורשה 911 ופשוט פותחים לו את העכוז. לא נשאר כמעט זכר מהמכלולים המקוריים וכמעט הכל מוחלף לכאלו מודרניים. בגדול זה אומר שיש משקל קל מאוד לרכב עם ביצועים מטורפים. כל כתבה שקראתי על ריכבי השיחזורים האלו הזילה ריר על כך שהם פשוט הנאה צרופה לנהיגה, על כך שהם שיא חדש בהנגשת הישן לעת המודרנית. הרכבים האלו לא זולים והעלות נעה סביב החצי מילון דולר. אני מפנטז לעצמי וחושב שאם אוכל להרשות לעצמי אז fuck it, why not. 

אתמול היה מעיין מפגש של המשפחה. מסתבר שהיה איזה אחד, שבור, שהבת שלו עשתה עבודת שורשים והגיע עד 300 שנה אחורה באילן היוחסין המשפחתי. להקשיב לבחור היה מדהים כי הוא כמו הויקיפדיה של המשפחה וזה ממש פתח לי את הראש וסיקרן אותי על העבר המשפחתי. היה קרוב מחו״ל שגם הגיע וזה היה ממש נהדר לראות אותו מדבר באהבה על המשפחה ועל כמה הוא מרגיש שייך. רק בסוף אבי אמר לי שאביו נפטר כאשר היה צעיר.