גאות ושפל

פסקול:

אז אני קצת מבואס. אני מתגעגע למגע של ש׳ ולקרבה שהיתה לי עם יו׳. אני מתגעגע להרגשה שמישהי נוגעת לי ברגל, אחרים שואלים מה את עושה והיא עונה תסתמו. אני מתגעגע להרגיש את הנשימות שלה בלילה. אני מתגעגע לזה שאני לא מפסיק לדבר עליה עד שאנשים אומרים לי שאני מגעיל. אני מתגעגע לחום שלה ורוצה לא לחכות שחום גופי יחמם את המיטה. אני מתגעגע להחזיק ידיים ביחד, ללעשות מסאג׳ בזמן שהיא על ההגה, לקחת את ההגה ממנה כי היא עייפה, לפנים הנינוחות של הכנת השולחן ולישיבה על הדשא.

גם הרצון שהלימודים ישכיחו את זה לא עוזר והמחשבות האלו לא עוזבות. אז יש לימודים וריצה, יש הישגים טובים אפילו, אבל איכשהוא זה מתגמד.