פסקול:
כל בחורה שאני מכיר, בערך, הלכה להוצאה המחודשת, כאילו זה משהו מכוון אצלכן ב-DNA. אני הצלחתי להימלט ממנה ושמח שכך. אני סקרן לראות את הסרט ולהשוות לקלאסי והמוכר אך לא סקרן עד כדי כך. כשהסרט יצא ברשת אהנה ממנו.
את ביקשת את העזרה שלי ואחרי חמש דקות כבר סגרתי לך עסקה. סיטיזן יד שנייה, ישב בארון לפחות 30 שנה, מחכה ליד נשית שתגאל אותו מייסוריו. הגענו, השעון היה חדש בצורה שכמעט לא האמנתי שאפשרית. תחילה לא האמינתי למקוריותו אך מהר מאד סימני הזמן שנראו עליו שכנעו אותי שזה זה. שעון של 300 פלוס ש״ח במאה בלבד. בסוף קיבלת רגליים קרות רק בגלל שהגוף בצבע זהב והרצועה כסופה. היה צריך להחליף את הרצועה ולך לא היה ראש להתעסק עם זה. חבל.
זה הזכיר לי את עצמי כשלי זה היה בראש. המרוץ הזה אחר מציאות ברשת. ההשוואה בין התמונות ברשת, המחקר לעשות על המוצר, השרטוט שלו על נייר, החישובים של כמה לשים על המכירה ומה הוא סכום הגג- כל זה היה ממש ממש כיף וגם די מעניין. נהנתי לעשות את זה והייתי די טוב. ואולי אחזור לכך על אש קטנה. זה תחביב יקר.
אני חייב לתת בראש כמו שאני יודע שאני יכול. מבחן אחד, ציון מחפיר שיושב בגרון כמו עצם, מציק לי. אני שמח שזה מציק כי זה אומר שאעבוד קשה כדי להעלים אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
