הרבה השתנה. החגים הגיעו ואיתם המשפחה. מהעבודה אני התפטרתי לפני כמה שבועות ומרגיש לי נצח. כבר יצא לי לגור במעונות שבוע ימים וחזרתי עם טונות של מצב רוח וציפיה. קיים בי גם פחד גדול מהחומר הנלמד כי הוא כל כך אנליטי וכל כך מאיים. אני מנחש, מניסיון עבר, שברגע שאפרק אותו לגורמים אני אצליח להתמודד יותר טוב והפחד מהכמות יתחלף בידיעה שתחליק לאט לאט לראשי.
אחי מאוד מדאיג אותי כי הוא צריך הדרכה בחייו. הוא השתחרר לא מזמן ואני רואה אותו עושה לא מעט טעויות. זה טבעי לא למצוא את עצמך אחרי שירות צבאי אבל המטרה היא להתאפס כמה שיותר מהר. אני אוהב אותו ודואג לו אבל גם לי יש מגבלות ואמרתי לו את זה. אם יש מישהו שהוא הכי קרוב אלי בחיים, אחרי אבי זה אחי.
החגים טסים לי. ראש השנה טס ואיתו כיפור רגוע. בכיפור הזה המשכתי בקו החילוני גמור שלי והעברתי אותו עם סרטים במק ואוכל בחדר. שנה שעברה היו לי נקיפות מצפון והשנה הכל היה רגוע, אלוקים לא חזק אצלי אבל אני פונה אליו לעיתים רחוקות.
כרגע חיי מורכבים מהרצאות של פיסיקה ביוטיוב, השלמת פערים במתמטיקה וחזרה על כימיה. פיסיקה עובדת אצלי וגם המתמטיקה, אבל בכימיה אני צריך לשים דגש גדול יותר.
אולי אסע לתל אביב ובחזרה באופניים בפעם האחרונה רגע לפני תחילת המלחמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
