פסקול:
אז האוניברסיטה החליטה לדחות את השנה כי היא חמה על המדינה. אף אחד לא מדבר עם החוב האדיר שלה למדינה ועל כמה הקרנבל חייב להסתיים.
יש לי שקט לשבועיים, נכון לעכשיו, וזה אומר שאני יכול להמשיך לנקות חיות מתות. מחר אני אולי נשאר ללילה בחמישי בעיר אך זה לא סופי.
אחרי החגים רשמית כבר לא כאן יותר ואני מרגיש זאת. ההרגשה של הקיץ המסתיים והלימודים מתקרבים היא בלתי נמנעת. אני צריך לקנות מחברות, דפים ולהתחיל לחזור לשגרה של לקום בשבע בבוקר. העיקר לקום בשבע, לא משנה לי מה לעשות.
אני לקחתי כלבה שהיא שייכת לחבר של חבר במעונות לסיבוב באוניברסיטה וזה היה ממש מרגש. הריחות של העצים היו מעוררים, כמעט רעננים. לא ידעתי כמה העצים באוניברסיטה יכולים להיות חיים כאלו. זה היה בערב, לבד, והכלבה היתה ממושמעת לרוב. זה עשה לי את הערב.
ריצה כבר לא עשיתי שבועיים, בערך, ואיכשהוא הלך לי החשק. אני מחכה שיבוא. אולי מחר או מחרתיים ארוץ 3 ק״מ כדי לחזור לקצב.
הרגשה כללית של סוף הקיץ, של לילות קרירים, של סתיו כמעט. הרגשה של שינוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
