גאות ושפל

הרבה השתנה. אני פשוט לא נושם. הלימודים אופפים אותי מכל כיוון וזה עולם אחר. אני מרגיש שבכל מקום שאני נמצא בו זה נכנס לחיי ואני מחבק כל רגע, גם אם לא כל כך ברצון. יש קורסים שמשאירים אותי מסוקרן כל השיעור ויש קורסים שאני רוצה לירות לעצמי בראש. השותפות יכולות להיות נחמדות ויכולות לעלות על העצבים. הכי חשוב לי זה להמשיך לדחוף חזק, בלי לוותר.

העבודה נראית רחוקה ואני חושב עליה בתור קונכיה שהייתי חייב לצאת ממנה.