גאות ושפל

פסקול:

כל בחורה שאני מכיר, בערך, הלכה להוצאה המחודשת, כאילו זה משהו מכוון אצלכן ב-DNA. אני הצלחתי להימלט ממנה ושמח שכך. אני סקרן לראות את הסרט ולהשוות לקלאסי והמוכר אך לא סקרן עד כדי כך. כשהסרט יצא ברשת אהנה ממנו.

את ביקשת את העזרה שלי ואחרי חמש דקות כבר סגרתי לך עסקה. סיטיזן יד שנייה, ישב בארון לפחות 30 שנה, מחכה ליד נשית שתגאל אותו מייסוריו. הגענו, השעון היה חדש בצורה שכמעט לא האמנתי שאפשרית. תחילה לא האמינתי למקוריותו אך מהר מאד סימני הזמן שנראו עליו שכנעו אותי שזה זה. שעון של 300 פלוס ש״ח במאה בלבד. בסוף קיבלת רגליים קרות רק בגלל שהגוף בצבע זהב והרצועה כסופה. היה צריך להחליף את הרצועה ולך לא היה ראש להתעסק עם זה. חבל.

זה הזכיר לי את עצמי כשלי זה היה בראש. המרוץ הזה אחר מציאות ברשת. ההשוואה בין התמונות ברשת, המחקר לעשות על המוצר, השרטוט שלו על נייר, החישובים של כמה לשים על המכירה ומה הוא סכום הגג- כל זה היה ממש ממש כיף וגם די מעניין. נהנתי לעשות את זה והייתי די טוב. ואולי אחזור לכך על אש קטנה. זה תחביב יקר.

פסקול:

מבחן ראשון עבר, אני כמעט בטוח שאני משפר. בדרך חזרה דיברתי עם חברים וראיתי אותך. חבר אמר שעלית במשקל מעט במשקל ושאת נראת בודדה. אני הפנתי מבט וחשבתי שאת מייצגת פרק שכבר נשכח מעברי, את נשכחת.

פסקול:

שלל מוזיקת קיץ, חולצה לבנה לא מחייבת, מכנס בד מעל הברך אפור נקי של נייק וסנדלי שורש- כך הסתובבתי היום, מהרגע שיצאתי מהחדר עד הערב. הלמידה למבחן עייפה אותי והיו נקודות שחורות היום. החלטתי לא להתמקד בהן כי הן שוליות, יש יותר מידי טוב עכשיו. אני מעדיף להילחם במעשים מאשר במחשבות שליליות. אני טוב יותר מזה.